"לא נגזים אם נאמר כי ההכשרות המגויסות הצילו את הפלמ"ח מדלדול והצעידו אותו קדימה"

יגאל אלון בספר הפלמ"ח .

באותה מידה לא נגזים אם נאמר שהפלמ"ח הציל את תנועות הנער ואת העתודות ההתיישבותיות והפך אותן לגרעין הכוח העברי העצמאי.

הכשרות הפלמ"ח הוקמו על ידי 90 קבוצות נוער מתנועות הנער הישראליות ו-48 קבוצות של נוער עולה. סה"כ 138 קבוצות. בין המקורות של קבוצות הנוער העולה היו כאלה שהגיעו דרך מחנות המעצר בקפריסין, וקבוצות נוער מטורקיה ומסוריה.

ההכשרות שהגיעו לגבעת חיים במשך כ- 4 שנים עברו בגבעת חיים 4 קבוצות של הכשרות מגויסות

קבוצת הנוער העובד – מקיץ 1944 פלוגה ה’ בפלמ"ח.  שנה א’ בגבעת חיים שנה שניה בגבעת השלושה. חלק ממנה היו עפרה קוגלר, צבי ויוכבד חרש. להפנות לדף סידור עבודה יומי. לאחר מלחמת השחרור השלימו חלקת את משגם עם וחלקם את מנרה על גבול לבנון.

גרעין ג’ המכבי הצעיר בפלמ"ח מיולי 1945  פל’ ה’ גד’ 2.

גרעין ד’ המכבי הצעיר בפלמ"ח  מיולי 1946 פל’ ה’ גד’ 2.

גרעין ה’ המכבי הצעיר בפלמ"ח  מיולי 1947 פל’ ה’ גד’ 2.

שלושת בוגרי ההכשרות של תנועת המכבי הצעיר הקימו את קבוץ הסוללים, בתחילה ברעננה ואחרי כן במקומו ליד צומת המוביל של היום על כביש שפרעם נצרת.

חברי הכשרות הפלמ"ח  עבדו בענפי המשק ובבתי הילדים 3 שבועות בחודש והתאמנו שבוע אחד בחודש. האימונים כללו: אימוני כושר גופני, קפ"פ (קרב פנים אל פנים) , סיירות ועוד.

יהודה קליין מוסיף אנקדוטה אישית: אבי נפטר לפני כ-40 שנה, אבא היה נגן צ’לו חובב. לפני כמה שנים מצאנו בכיס נרתיק הצ’לו תאור של אבא על הקורות את גבעת חיים בשבת השחורה בסוף יוני 1946.

הבריטים כבר היו על הגדרות מסביב לקבוץ, עמדו לפרוץ למשק. הפעם הייינו רק חברי הקבוץ שלא כמו במצור הבריטי בנובמבר 45 שכל הסביבה באה לסייע לנו.

"היינו כמה מפקדים בינהם דני מס שהיה מפקד פלוגה של ההכשרה המגוייסת במקום, שישבו לעדכון מצב טרם כניסת הבריטים לישוב, בשעה 11 הבריטים פרצו, הורתי על התנגדות פסיבית. לא הולכים מרצוננו למקום הזיהוי. צעקתי לכולם לשכב ולא לקום. הבריטים הרגישו שיצאה פקודה ממישהו, תפסו את הקיצוני בינינו אלא שזה היה דני מס, ( דני מס היה מפקד מח’ הלה’ שנהרגה כולה בתחילת ינואר 48 בדרכה להצלת גוש עציון) כבר אז היה לדני מס תפקיד גבוה בפלמ"ח. לא רציתי שיילקח לזיהוי. זרקתי את עצמי עליו ואז הבריטים במקום להתעסק אתו, התעסקו איתי, כבר אז הייתי בעל גוף, (גנטיקה עובדת) נדרשו 4 בריטים כדי להרים אותי ולהביא אותי למקום הזיהוי. בינתיים דני מס הצליח להתחמק מתחתי ונשאר חופשי. זאת בעצם היתה הכוונה שלי שלא הוא אלא אני אאסר במקומו. שהוכנסתי לאהל של הבריטים שמעתי אחד אומר לשני this is the major. בהמשך נלקחנו ללטרון, לשם אישתי הביאה לי את הצ’לו, ובהמשך נלקחנו למחנה מעצר ברפיח, כעבור שנה יצא אבא לשליחות במחנות המעצר בקפריסין וגם לשם לקח את הצ’לו. כאן כבר מתחיל סיפור חדש.

קבוצות אלה גרו באוהלים שהוקמו בתוך שדרת האקליפטוסים שהיוותה את הגבול הצפוני של הקבוץ באותו זמן. עיקר האוהלים היה ליד "אולם הפועל"/בריכת השחייה של היום.