01.10.1914–29.10.1993

ראובן נולד בעיר סרנה שבפולניה למשפחה מרובת ילדים והיה הצעיר מבין עשרה אחים ואחיות. מיד לאחר לידתו נפטרה אימו ואחותו הגדולה גידלה אותו. בגיל שמונה עשרה הצטרף לקבוצת הכשרה לעליה לארץ עלתה הקבוצה לארץ. ראובן הגיע לקיבוץ רמת רחל שבדרום ירושלים. הוא החל לעבוד 1937 ישראל, ובשנת כסבל במפעלי ים המלח ולאחר מספר שנים שובץ לעבודה ברפת. התחתן ראובן עם מאשה גלזר שגם היא עלתה מפולין. באותם שנים למד נהיגה והפך לנהג 1939 בשנת המשאית של הקיבוץ. בכל אותן שנים שיחק ראובן כדורגל בקבוצת הפועל ירושלים. . במלחמת 1948 ואברהם ב – 1946 , הדסה ב– 1943 , יוסי ב– 1941 לראובן ומאשה נולדו ארבעה ילדים. דוד ב– השחרור גויס ראובן להגנה והשתתף בקרבות הקשים להגנה על רמת רחל וירושלים. בתקופה זאת פוצלה המשפחה, הילדים והנשים פונו מהקיבוץ לירושלים, ומאוחר יותר לרעננה. הגברים נשארו להגן על הקיבוץ. לאחר המלחמה החליטו לא לחזור לרמת רחל ועברו עם ילדיהם לגבעת חיים. ראובן החל לעבוד כנהג בעמק חפר ומאשה השתלבה בעבודת המטבח. הם חיו בגבעת חיים עשרים ושתים שנים. במהלכן שיחק ראובן .1956 בקבוצת הפועל גבעת חיים והשתתף כנהג מגויס במלחמת סיני ב – החליטו ראובן ומאשה לעזוב את הקיבוץ ולנסוע לארה”ב ולהצטרף למשפחתם הגדולה 1960 בשנת בבוסטון. הם לקחו איתם את יוסי, הדסה ואברהם. דוד הבכור סרב לנסוע ונשאר בקיבוץ. בבוסטון החל ראובן לעבוד במפעל לעיבוד בשר ובהמשך במאפיה לעוגות וחלות. מאשה עבדה כתופרת וילונות. במשך החליטו לשוב ולחיות בישראל. הם הגיעו לארץ 1982 עשרים ושתים שנים חיה המשפחה בבוסטון ובשנת כפנסיונרים ונחתו בנתב”ג ביום פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. לאחר שסבל תקופה ארוכה ממחלת הסכרת. 1993 גרו בנתניה עד יום פטירתם. ראובן נפטר ב– ראובן היה אדם טוב לב, שקט, חייכן שתמיד נכון לעזור לזולת. הוא אהב ילדים ובני נוער. היה איש עבודה מסור ואהב מאד את עבודת הנהגות. ראובן היה ספורטאי מלידה והצטיין מאד כשחקן כדורגל בהפועל ירושלים והפועל גבעת חיים. היה לו חיוך מלא רוך וטוב לב. יהי זכרו ברוך. דוד