22.4.1886–18.2.1964

פוקס קרל 7.11.1966 – 5.10.1886 לואיזה נולדה בעיירה צ־׳כית קטנה ראוד־ניצה, לא הרחק מפרג, נישאה ונולדו להם שני ילדים, 20 להורים שומרי מסורת. בגיל שנות נישואין, נפרדו והאם 15 המשפחה עברה לליטמריץ, ואחרי נישאה פעם שניה לקרל פוקס. הילדים נשארו אצל האב, שמרו על קשרים עם האם ובקרו אצלה בקביעות. בזמן פלישת הפשיסטים לצ׳כיה, האם עם בעלה קרל היו בחופשת שנים עד שהשיגו רישיון כניסה לארה״ב. 4 טיול בג׳נבה, שם התגוררו . מצבם הכלכלי לא היה 1954 עד 1942 השתקעו בניו-יורק מ – טוב. קרל בעלה הועבר לפנסיה, דמי קופת תגמולים לא הספיקו והאם עזרה כמבשלת בבתים פרטיים. בקרה האם אצל משפחתה וילדיה 1953 התגעגעה מאד לילדיה בישראל ולנכדיה שעוד לא הכרתם. בשנת בארץ ושהתה פה כמה חדשים. חזרה לארה״ב עם החלטה נחושה, שהיא ובעלה חייבים תוך זמן קצר לבוא לישראל. לא היה לה קל להסתגל לחיי הקיבוץ אבל ההרגשה לחיות יחד עם משפחתה גברה על הכל. היא ידעה לקרב אנשים, ליצור קשרים חברתיים, וכל השנים היתה מוקפת באנשים אהובים עליה וידידים רבים. .78 בגיל 18.2.1964 סבלה בזמן האחרון מבריאות לקויה, נפטרה ב – קרל נולד בליטמריץ, צ’כיה להורים מתבוללים שרשמו את ילדיהם כחסרי דת והם עצמם לא נרשמו בקהילה היהודית. שני אחיו ואחותו התחתנו עם נוצרים וחיו כלא יהודים בגרמניה ובאוסטריה. הוא היחידי ראה התחתן עם אמי, היה לו בית חרושת למכשירים 40 את עצמו כיהודי לא מבחינה דתית אלא לאומית. בגיל חשמליים ומצבו הכלכלי היה טוב. בארה”ב עבד בחברה מסחרית, אתה היה בקשרים עוד מצ’כיה. כשהגיע נאלץ לצאת לגימלאות ועבד חלקית כסוכן – נוסע. הכנסתם היתה קטנה, קרובי משפחה בארה”ב לא 65 לגיל היו להם, המשפחה בישראל השפיעה עליהם שיעברו ארצה. למרות ההיסוסים של קרל שלא היה לו נעים עלו ארצה ומצאו את ביתם 1954 לחיות על חשבון הילדים של אשתו, הסכים סוף סוף לעלות ארצה. ב – במשקנו. קרל מסיבות בריאות וגיל לא יכול היה לעבוד עבודה ממשית – אך ביקש להיות מועיל במשק, תוך ניצול התחביב שלו – צילום. בתקופה ההיא, תקופה ה״צנע”, הצילום טרם היה נפוץ בין חברי המשק, למעטים היו מצלמות. הוא צילם בשמחה הורים וילדים. אהב ילדים והיתה לו סבלנות אליהם להפליא. במשפחת לואיזה מצא מהר את מקומו. הכל אהבו אותו ורכשו לו כבוד. מספר חברים ביקרו אצלו באופן קבוע גם בדירתו. כאשר נפטרה האם הרגיש עצמו בודד ואז התקשר יותר למשפחה כסבא אהוב על כולנו. בשנים האחרונות היה חולה מאוד, השתדל לא להכביד ולא לדרוש יותר מדי.