13.2.1913–3.2.1992

בעיירה סקידל, בפולין. במשפחתה היו ארבעה בנים ושתי בנות. המשפחה שמרה 1913 חנה נולדה בשנת על מסורת יהודית וחנה למדה בבית ספר יהודי במקום. הצטרפה חנה לתנועת הנוער “דרור” ומשם עברה לתנועת “החלוץ”, שעם חבריה יצאה להכשרה. 15 בגיל עלתה ארצה, ישר לקיבוץ גבעת חיים. בקיבוץ עבדה בהתחלה בחקלאות, אחר כך ניהלה 1935 בשנת מכבסת-חוץ בחדרה, עבדה בטיפול בילדים ובפרדסי כפר ויתקין. בתקופה זו חלתה בקדחת ונתגלתה אצלה מחלת לב. עם גילוי המחלה נכנסה לעבוד במחסן הילדים בתוך הקיבוץ. נולד נחום, בנם השני. 1946 נולד בנם הבכור צבי. בשנת 1941 חנה נישאה לאהרון מנבר ובשנת , כאשר גויסה למזכירות הקבה״מ, למדור הלבשה. היא 1959 חנה ניהלה את מחסן הילדים בקיבוץ עד שנת היתה אחראית לאיחוד המחסנים של התנועות הקיבוציות ועם איחודם חזרה לעבודה בקיבוץ והשתלבה בתפירת בגדי ילדים מטריקו. בעבודה זו המשיכה עד שחלתה. על עבודתה בתנועה אמרה: “עבדתי הרבה והיה לי סיפוק בעבודה”. נזכור אותה כרעיה, אמא וסבתא אוהבת, חרוצה ולוחמת, כפי שהיתה כל חייה. יהיה זכרה ברוך.