27.05.1911–16.10.2001

חנן כהן – נולד באופבה בצ’כוסלובקיה בשם הנס קוהן. עם העלייה לארץ עברת את שמו, בן למשפחה בת ילדים, בה שלטה התרבות הגרמנית. הבית המה מבני המשפחה, חבריהם וחברי ההורים, אמנים שהגיעו 9 לעיר, מעין סלון תרבותי. היו שם הרבה נגינה בכלים והרכבים שונים, שירה, ריקודים ומשחקים, שולחן שחמט וטבעות קשורות לתקרה להתעמלות, טיולים בנופים היפים, ילדות ונעורים זכורים לטוב עד שהכל נקטע. ואז החליט שמשעמם לו וביקש 14 מגיל צעיר התעניין ולמד מספרים, מאחיותיו. למד בבית הספר עד גיל להפסיק ללמוד, היה אוטודידקט כל חייו. אביו בתגובה אמר שהוא מסכים בתנאי שילך לעבוד. התקבל לעבודה בבית דפוס וגולת הכותרת הייתה כשנשלח למשימה בעיירות מעבר לגבול בפולניה/גליציה, שם פגש לראשונה את היהדות מהשטעטל, את ה – אוסטיודן. בגיל צעיר הצטרף לתנועה החלוצית “תכלת לבן” ונעשה פעיל מרכזי. שם הכיר גם את עדלה – עדי והפכו לזוג. הסתובב בין הסניפים של התנועה והשתתף בכינוסים והדרך לעלייה לפלשתינה נסללה. משפחתו הרחבה לא הבינה מה לבחור הזה ולעלייה לארץ השוממה והחמה הזאת. שנים אחר כך מי ששרד ממשפחתו הבין ושיבח את חוכמתו והכרתו המוקדמת את התהליכים שבאו על אירופה. בידיו היו סרטיפיקטים לחלוקה בין החלוצים ולו ולעדי לא נשארו. קיבל צו גיוס לצבא הצ’כי ולא רצה בזה. לקיבוץ 1932 נמצא בחוק משפט שאמר שמותר להגיע לפלשתינה כתיירים, וכך עשו. עם הגיעם לארץ ב- ג’ של השומר הצעיר בבת גלים נשלח לעבודה בבניין. מהר עבר לחדרה ולנקודה בוואדי. עבד בפרדסים, במאפיה, ולבסוף הגיע למקום בו רצה, לעבוד במטעים ובכרם. למד רבות והתמחה בתחום זה, ובשנים מאוחרות יותר היה מגויס לארגון מגדלי פירות ולמועצת הפירות. בתפקידים אלה “חרש” את הארץ לאורכה ולרוחבה, הדריך, ייעץ, מיפה שטחים ועוד. עם תום הגיוס חזר חנן לעבוד במטע האבוקדו, היה בין הראשונים לטפח זן זה בארץ, ונשאר לעבוד במטע עד גיל מבוגר מאוד. בשנים אחר כך הצטרף לחברים בסחל״ב ועבד באריגת שטיחים, ציור ומלאכת יד. היה פעיל במגוון תחומים בקיבוץ. במשך השנים גויס לעזרה לקיבוצים כנוטע וותיק, כאשר גולת הכותרת הייתה עזרתו לקיבוץ רביבים ב- במלחמת השחרור, ועזרה לקיבוץ רגבים, בשניהם קשר קשרים הדוקים עם חברים רבים. 1948 הוריו ושניים מאחיו עם בני משפחתם ניספו בשואה. שלוש מאחיותיו הגיעו לארץ בזמן המלחמה ואחריה. רבים מבני המשפחה הענפה ניספו וחלקם התפזרו ברחבי תבל. חנן ועדי היו שלמים ומרוצים בבחירת דרכם, מההגשמה הציונית, מהקיבוץ, וגאים בארבעת ילדיהם, נעמי, ערה, תלמה ויצחק, בבת המאומצת רבקה ובמשפחתם הרחבה. יהי זכו ברוך. המשפחה