1947–1973

ישי, בן בכור לחנה, נפל בקרב אכזר בשטח אויב. לא איש דיבורים היה — קצת ביישן, ניחן באבחנת בני אדם וברחמים ללא סוף; ילדים אהב אהבה ללא סייג. טבע הכרמל היה לביתו, וברגליים יחפות סרק כל סלע וצוק. בגיל ההתבגרות חרש בטרקטור בשדות המשק. במלחמת ששת הימים לחם בסיני, ובמלחמת ההתשה שימש מדריך בקורס קצינים, אך התעקש להצטרף לחבריו בתעלה בנימוק “דמי לא קדוש מדמם של אחרים”. ביקש להיקבר בכרמל האהוב עליו. נפל במלחמת יום הכיפורים בהיותו בן 26. השאיר אישה — נעמי, ובת — מיכל, שלא זכה לראותה.