14.11.1943–24.04.2005

בקיבוץ רמת הכובש, להוריה ארנסט והלגה כהן. 1943 אמא נולדה בשנת במהלך מלחמת השחרור פונו ילדי הקיבוץ, שהיה יישוב ספר, לקיבוץ גבעת השלושה. את הליכתם כפופים בתעלות ואת העברתם למוסד בכפר סבא, עד חזרתם למשק זכרה כל חייה. בשנת נולד אחיה אורי. 1950 בצבא שרתה אמא בהגמ״ר במצודת יואב בתור פקידת מילואים, ולאחר מכן יצאה לשנה שלישית בקיבוץ רעים. לאחר חזרתה לרמת הכובש החליטה להגשים את משאת נפשה והצטרפה לקיבוץ חדש – מרום גולן, והוא רק בן שנה, עדיין בעיר הסורית הנטושה קוניטרה. באותה תקופה הכירה את אבא והם החלו את חייהם התחתנו ויצאו לטיול בלתי נשכח באירופה, משם חזרו עם הריון, 1970 המשותפים במרום גולן. באוקטובר ונולדתי אני – אסנת, הבכורה. החיים במרום גולן היו תחת אש סורית מתמשכת ובשגרת הקיבוץ הילדים ישנו דרך קבע במקלטים. נולד ערן ולאחר כחודשיים פרצה מלחמת יום כיפור ותוך כדי התנהלותה פונתה שוב, ליישוב 1973 ביולי בעומק הארץ. נולדה גילי – בת הזקונים. 1977 עברה המשפחה לגבעת חיים, בו אנו גרים היום. בפברואר 1974 באפריל בקיבוץ עבדה אמא במחסן הבגדים. לאחר מכן שרתה נאמנה את מערכת החינוך כמטפלת בגיל הרך למשך שנה ועד לימים 18 שנים. לאחר שהתעייפה יצאה ללמוד הנהלת חשבונות ועבדה במקצוע זה במסירות 10 אלה. בשנים האחרונות התמודדה אמא עם כמה וכמה תחלואים ובעיות רפואיות שהחלישו אותה והתישו את גופה. על-אף זאת המשיכה להלחם ולנסות לשמור על שגרת חייה. עד ליום האחרון ערב פסח בו נדם לבה. אמא, במשך כל השנים טיפלת בנו – בי, בערן, בגילי ובאבא. ויתרת על רבות מהנאות החיים על־מנת לשמור עלינו ולטפח את התפתחותנו והפיכתנו לאנשים בוגרים. תמיד היית שם בשבילנו, גם כאשר היה לך כבר קשה והיית חלשה. תמיד עם החוכמה שלך והידע הרחב עד בלי קץ, תמיד עם חשיבה, עם סבלנות לשומע והרבה אהבה. את חותמך השארת בי ואני מבטיחה לך אמא שאני אשמור אותו ואעביר לילדי, שכולם ידעו כמה נפלאה היית. לפני שלושה חודשים נולד יהונתן נכדך הראשון – הבן שלנו. כמה התרגשת לקראתו, כמה שמחת כשנולד ונהנית בחברתו. הוא לא יזכור, אך תמיד נספר לו על סבתא אלישבע. יש עוד כל־כך הרבה דברים שלא אמרתי ורציתי להגיד, מצטערת שלא אמרתי כי היית רוצה ושמחה לשמוע. אני אוהבת אותך מאד מאוד, עדיין לא מבינה אך כבר מתגעגעת. לרגע מתקשרת לשאול מה שלומך אך נזכרת בריקנות שהשארת בחיי במשפחתנו שכל־כך אהבת. אני אזכור אותך אמא, אני לא יכולה להיפרד. אסנת