17.1.1882–20.2.1970

אשר נולד בכפר קטן בז’זובח מורביה אשר בצ’כיה, כבן בכור למשפחה יהודית מסורתית יחידה, שישבה דורות רבים בין הגויים, בכפר. בגיל צעיר התייתם מאמו ונדד לצורך לימודים לעיירה סמוכה ואחר כך לווינה- בירת אוסטרו-הונגריה. סיים את הפקולטה למשפטים, אך לא עסק במקצועו ועבר למסחר. שנות השפל ואילך פגעו קשה בפרנסה. שנים קשות באו למשפחה. כמרבית בני דורו היה אבא 1920 הכלכלי בווינה ב – ליברלי; האמין שיהודים שירכשו השכלה יוכלו להתבולל בבני הארץ. שני ילדיו פנו בצעירותם לתנועות נוער ציוניות והאב למרות השקפותיו לא הפריע, השלים עם יציאת בתו להכשרה בגיל צעיר. הוויכוחים בבית היו אך ורק עם אמא. אחרי עלית היטלר, הצליחו הילדים להשפיע על ההורים, והם הגיעו לארץ אבל בחוסר כל. האב לא 1934 ב – הסכים לחיות במשק כהורה, והוא שלא החזיק מימיו כלי בידיו, למד בארץ מקצוע: צבע – ופרנס בכבוד את משפחתו ואף מצא סיפוק בעבודתו. הוסיף האב לעבוד. 82 עברו ההורים למשק, עד גיל 1948 ב – במשק חיפש חברה התואמת את גילו ובסוף ימיו אמנם מצא אותה בין באי בית הכנסת, למרות שהיה חפשי בדעותיו נתגלה לו עולם חדש בלשון התפילה כשהפכה לו העברית לשפה מדוברת (ולא רק שפת קודש). אהב את אלו שבאו אתו במגע – והם החזירו לו אהבה. למרות סבלו הגופני בשנותיו האחרונות, השתדל לא ליפול למעמסה והצניע את מכאוביו עד לחודשים האחרונים. במספר). בצוואתו ביקש לבל יישאו הספדים ואף ציווה לו 12 ראה נחת רבה מילדיו, נכדיו וניניו (זכה לראות בשיבה טובה. ער עד לימיו האחרונים. 88 קבורה כמנהג המקום. נפטר בן מדברי חברים איש השיחה הקלה – חברותי מאוד, התחבב על כל הציבור ואהוד על כולם, אנו ראינו אותו בעבודה כ״סמל” – התעניין גם בספורט במשק, ידע את תוצאות המשחקים וביקר לפעמים את ה״שיפוט”. הליכתו לבית-הכנסת, כפי שהכרנוהו, נראתה לנו מוזרה , לא העזנו לשאלו לפשר הדבר. קרא הרבה ספרים ועיתונים, ידע על המתרחש במשק, חי את החיים במלוא מובן המילה, התמצא בנעשה בעולם ובארץ, דיבורו והתנהגותו עד סוף ימיו היו למופת.