17.3.1909–3.2.1971

הבית היה שומר מסורת והאב היה קשור ל “שטיבל” חסידי, האווירה היתה ליברלית וכל אחד הלך לדרכו, אחים) לכיוון התבוללות, תנועות שמאלניות ולימודים אקדמאים ובסופו של דבר הגרו לארה״ב- 3 הבנים ( אחיות) לתנועות הציוניות. סטלה למדה בגימנסיה היהודית בווינה והיתה 2 בחלקם לפעילות ציונית. הבנות ( חברה ב ״השומר הצעיר״. אחרי מות אביה למדה מקצוע – גננת. היה ניסיון של איחוד בין השומר הצעיר הווינאי ובין “בלאו-ויס” והודק הקשר עם תכלת לבן הצ׳כי. 1930 ב- .1932 שם היא פגשה את זכריה, יצאה להכשרה ועלתה ב – היא וזכריה הצטרפו לקבוץ ג׳ בחיפה והיו בין הראשונים שעברו לנקודת ההתיישבות ב ״ואדי חוארית״. גרוש ליום כלכלה, גם בערך הכסף דאז, היה 3 הוטל עליה תפקיד האקונומית – ניהול מטבח בתקציב של נפל בשבי. באו שנים קשות של ניתוק לה 1941 התגייס זכריה לצבא הבריטי וב- 1940 זה תפקיד קשה. ב- ולגיורא. אמה מתה (אחת הסבתות הראשונות במשק) וגם אסון התרחש באותה עת-מת עליה תינוק בשעת הלידה. בתקופה זו נשלחה להכשיר עצמה לגננת, באחד המחזורים הראשונים של סמינר הקבוצים. נגמרה המלחמה, חזר זכריה, נולד עומר, מחזור אחרי מחזור של ילדים עבר את ״גן סטלה״. החיים לא פינקו אותה ובשנית שכלה תינוק. היא חייתה את התלבטויותיו של החינוך המשותף כמעט מראשיתו, שנים בתור גננת, מטפלת שכבת הנעורים, מרכזת חינוך, חברה בוועדת חינוך המרכזית ומדריכה בסמינר. היתה מנהלת המטבח לפני עידן השפע ובחלקה נפלה השמחה לחנוך את חדר-האכל החדש בחנוכה. כבר בהיותה חולה נסעה לארה״ב לבקר את אחיה החולה. היא אהבה לשמוח – לא היה חג חנוכה בלי מסיבת לביבות בחדרה. תפקיד גדול בחייה – הנכדים – השפיעה עליהם רוב אהבה וחיבה. ידעה לשמור על קשרי ידידות מעבר למרחקי זמן ומרחב. נפטרה ממחלה ממארת, הניחה אחריה את בעלה זכריה, הבנים: גיורא ועומר, נכדים, משפחה בקבוץ, בארץ ובגולה. חדשים – אומרים שהם 3 ״מזכריה אני מקבלת מכתבים, מדי פעם שולחת לו חבילה – מותר רק פעם ב- מקבלים חבילות מהצלב האדום האנגלי. הישארו בריאים, יקירי, ותכתבו גם שאמא איננה עוד. גם היא רוצה שלא נשכח אחד את השני. אני מצידי יושבת שוב לזמן הקרוב ב”בית השני שלי” (השרון). לכל הצרות מתרגלים ובעיקר שהרופאים והבנות המטפלות אחוז. לפי דעתם אפשר וכדאי להמשיך. לא תמיד אני משוכנעת – אבל 100 טובים ונעימים ובאמת דואגים כעת שוב יותר טוב לי״. (ממכתב) … למדני אלוהי, ברך והתפלל על סוד עלה קמל, על נוגה פרי בשל, על החרות הזאת; לראות, לחוש, לנשום, לדעת, לייחל, להיכשל, למד את שפתותי ברכה ושיח הלל. בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל, לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום, לבל יהיה יומי הרגל – לאה גולדברג (נמצא בפנקס של סטלה).