11.09.1921–02.02.2008

השנים היו שנות המשבר .Paul – ו Ida בן יחיד ל- ,Erich Keas בווינה בשם 9.11.1921 מאיר נולד ב- המצב הוטב ואביו, שהיה רואה חשבונות, נעשה עצמאי. 1932 הכלכלי והמשפחה התקיימה בדוחק. רק ב- 1938 עבר לבית ספר מקצועי והשתלם באופטיקה. במרץ 1937 נכנס אריך לבית הספר וב־ 1927 בשנת נכנסו הנאצים לאוסטריה (שנקרא אנשלוס), והחלו רדיפות של היהודים על ידם, בתמיכתם הנלהבת של האוסטרים האנטישמים. יהודים רבים ברחו מאוסטריה. את האב שלחו הנאצים למחנה המעצר בדכאו, אך הוא שוחרר כעבור כשנה. אריך קיבל סרטיפיקט והגיע לפלסטינה עם קבוצת בני נוער. והגיע לקיבוץ גבעת חיים. עם הגיעו החליט לשנות את שמו למאיר, שהיה שמו היהודי. אביו הגיע לפלסטינה לאחר שיחרורו מדכאו, אבל מצבו הבריאותי היה בכי רע, ובלי אנטיביוטיקה גופו החלש נכנע לכל מחלה מזדמנת והוא נפטר . מאיר וחברת הנוער עברו לבית אורן, שהיה קיבוץ צעיר ומבודד, ושם הוא הכיר את דבורה והחליטו 1940 ב- הם נישאו והחליטו לקרוא את שם משפחתם על שמו היהודי של אביו. בבית אורן 1943 להקים משפחה. ב־ . בינתיים עברה אימו של מאיר תלאות רבות 1946 וחנוך ב- 1945 נולדו להם שני ילדים: ניצה הבכורה ב־ בדרכה לפלסטינה: היא הגיעה באניית המעפילים אטלנטיק, נשלחה למחנה המעצר בעתלית, ומשם נשלחו המעפילים למאוריציוס – למחנה ריכוז למשך כחמש שנים. תנאי המחנה היו קשים כשהוחזרה אידה עם העצורים לפלסטינה, היא היתה שבורה. 1945 ורבים מתו ממחלות ומתזונה לקויה. ב- מאיר ודבורה החליטו לעבור לחיות בגבעת חיים, ששם היו למאיר מכרים 1947 הצליחה להתגבר. ב- אך משהותו בחברת הנוער. במלחמת השחרור סופח מאיר ליחידת שמירה אזורית ופעל בעיקר באזור קקון, לאחר כיבוש הכפר. נוסף לזאת, הוא החל לעבוד במטע. לאחר מלחמת העצמאות נשלח מאיר לסייע לחבורה שהתיישבה בצובה וסייע לשקם ולנטוע מטעים בחלקות שנותרו לאחר בריחת הכפריים הערבים באזור. עם חזרתו לגבעת חיים הוא חזר למטע, ולאחר כשלוש שנים נשלח לקורס מרכזי משק, שהיה בקיבוץ עין חרוד. עם חזרתו לגבעת חיים הוא התמנה למרכז המשק, אבל אז החל תהליך הפילוג ובמצב שנוצר, בו נולד בנם השלישי של 1952 כל דאלים גבר, הוא לא הצליח לפעול ונאלץ להתפטר. שוב הוא חזר למטע. ב- עבר מאיר תאונת עבודה קשה בידו הימנית, ושנתיים היה 1956 מאיר ודבורה – אהוד, מיד אחרי הפילוג. ב- בטיפולים ובשיקום. רק כוח רצונו העז החזיר לו, חלקית, את תפקודו היומיומי. באותה תקופה אימו אידה הגיעה לגבעת חיים ונקלטה היטב בחברת ההורים של חברי הקיבוץ. היא גם עבדה במשך שנים רבות עד שכוחה נחלש. נוסף לזאת, היא שמחה להיות בחברת המשפחה והנכדים, דבר שנתן לה פיצוי על השנים קיבל מאיר משרה בוועדה הכלכלית של 1969 הקשות שעברה בזמן המלחמה ובשנים אחר כך. בשנת חזר לגבעת חיים ולעבודה במטע. לאחר כשנתיים 1973 הקיבוץ המאוחד בתל אביב, ושם החל לפרוח. ב- הוחלט לעקור את מטע הנשירים ומאיר קיבל תפקיד בנושא פיתוח הכפר במשרד החקלאות בסניף חדרה, וזאת עד פרישתו לגמלאות. לאחר מכן הוא המשיך לעסוק בנושא זה בגרנות ובהמשך נעשה עצמאי בגבעת .80 , בהיותו בן 2002 חיים עד לפרישה סופית ב- 1967 תחומי התעניינותו היו רבים: הוא היה שותף בחוג הדרמתי של הקיבוץ בהדרכתו של חנן שרון. ב- חלה חנן והחוג פסק לפעול. לאחר מלחמת ששת הימים הוא השתתף בחוג להכרת הארץ והרבה לטייל שניהם יצאו לטיולים ברחבי אירופה, בדגש על אומנות, מוזיאונים 1973 בכל רחבי הארץ יחד עם דבורה. ב- שנה. בתקופה זו גם נולדו להם 20 ואתרי נוף. טיולים אלו הזרימו דם חדש לחייהם והם התמידו בכך כ- עשרת נכדיהם והם אירחו אותם בחופשותיהם, והתראו איתם לעיתים מזומנות, כמו בימי הולדת, בחגים חלתה דבורה במחלת הסרטן 2007 נינים. באביב 5 ובכל אירוע משפחתי אחר. לקראת סוף חייהם נולדו הוא נפטר 86 , בהיותו בן 2008 ולאחר כחצי שנה נפטרה. מאיר לא הצליח להתאושש מאובדנה ובפברואר מדלקת ריאות קשה. יהי זכרו ברוך חנוך