18.10.1908–05.08.2001

, לבית ליבוביץ, בעיר ואס ברומניה. 1908 רחל, נולדה בשנת נפשות. 7 בת שניייה למשפחה בת המשפחה הייתה אמידה, האב עסק בסחר תבואות ותוצרת חקלאית. לאחר מות האב פתחה האם מכולת וכך פרנסה את חמשת ילדיה. רחל למדה כשמונה כיתות ויצאה לעבוד בהנהלת חשבונות בבית חרושת, כי לא רצתה להיות תלויה באמה. בעיירה זו לא התעניינו בציונות ורחל היתה הראשונה שהלכה להכשרה במסגרת השומר הצעיר. היא יצאה לתקופה של שנה וחצי, ללא רשות מהבית, אך לא נתקה את הקשרים עם משפחתה. כשעלתה ארצה, כבר קיבלה את ברכת האם, למרות התנגדותה לפרידה מהמשפחה. 1933 בשנת כבר בהכשרה טיפלה רחל בילדים ובתינוקות בבית החולים המקומי, בו סודרה לה עבודה על-ידי רופא ידיד. רחל עלתה לארץ כתיירת למכביה, והצטרפה לקיבוץ ג’ של השומר הצעיר בחיפה. לאחר מכן עברה לקבוצה בחדרה ושם התחילה את עבודתה עם ילדים. בארץ קיבל את פניה של רחל אברהם גורן, בעלה של יונה גורן, חברתה מן ההכשרה ולימים ידידה טובה ושכנה בקיבוץ. התקשרה רחל עם יצחק בקשרי ידידות ונשאה לו בחופזה, בגלל שהתחילו חיפושים אחר 1933 בסוף שנת עולים בלתי לגליים, וכדי שתוכל להישאר בארץ. רחל עבדה וטיפלה בילדים בקיבוץ –וגם מחוץ לקיבוץ, בילדים משותקים ברמות השבים-והדריכה מטפלות בבתי ילדים בקיבוצים צעירים כנווה אור ופלמחים. לרחל ויצחק נולדו שלושה ילדים –יעל, צבי ונעם-שנפל במלחמת יום הכיפורים. וכן ששה נכדים, והרבה נינים – כן יירבו. ובדעה צלולה. אשה רחל הלכה לעולמה בקיבוץ שאהבה, בין ידידים שכנים ובני משפחה, בגיל מופלג חכמה, חזקה- ואוהבת. אהובה על משפחתה ועל סביבתה. יהיה זכרה ברוך 9 אוירבוך דינה 1951 – 1875 אוירבוך מוניש 1952 – 1872 ההורים ילידי בסרביה, האב נולד בכפר וישקוביץ והאם בעיר השדה אוריב. לסבא היה משק חקלאי, אבא מגיל צעיר עבד במשק. סבא מצד האם עסק בגידול ומסחר בצאן. אבא אחרי הנישואין, גידל כמה שנים ירקות ועבד אחרי זה בבית חרושת לסוכר באוקראינה – בפיטום בקר. אחרי המהפכה ברוסיה ב , בית החרושת נסגר ואבא עבד כפועל חקלאי בתחנת-קמח. 1917 – מרעב לא סבלו במשפחה. הבריחו את הגבול ועברו לבסרביה (אז רומניה) מצב הפרנסה והקיום היה קשה. הילדים התחילו 1920 ב – לעבוד ולעזור בקיום המשפחה. יותר מאוחר נכנסו ל ״החלוץ״, עלו ארצה ובעבודה קשה חסכו כסף על מנת לאפשר להורים לעלות. הגיעו ההורים ארצה, אבא עבד כפועל חקלאי בפרדסים. בימי המלחמה העולמית 1939-1945 היה 1934 ב – המצב שלו בעבודה קשה. ההורים במצוקתם – אלא שבתקופה ההיא לא קיבלו הורים במצבם לקיבוץ. ב – נתקבלו ההורים למשק, אבא עבד ב “גת” כשלוש שנים, עד שאמא חלתה והוא נאלץ לטפל בה. אמא 1946 אחרי מחלה קשה וממושכת. אבא נפטר כמה חדשים אחריה – בכ״א 76 נפטרה בי״א באדר תשי״א בגיל .80 אייר תשי״ב בגיל