1935–1967

אבי — גבוה, תמיר, פנים מחייכות ועיניים צוחקות. לידתו וצמיחתו בבית גבעת-חיים היו שורשיים; ירש מאביו יוסף ז”ל את הערנות, המסירות והאחריות הציבורית. ראשון הענפים שלו היה המטעים, ולאחר מכן הברווזייה וההודייה. למד בקורס למרכזי משק ונשא בתפקיד רכז המשק, ולאחר טיולו בחו”ל קיבל על עצמו את תפקיד המזכיר — בסובלנות, הקשבה ויחס סלחני. כמו כולם הלך למלחמה ונתן את מאת האחוז שלו. “אילן איתן, מושרש בנוף חיינו, נגדע בעת לבלובו” — נפל בקרב על ג’נין. השאיר אחריו את אשתו זמירה, בת בשמת ובנים: גלי ועופר.