יוסף רוזנברג

יוסף נולד בכפר קטן קימסנטמארטון אשר בעמק הטיסה בהונגריה, אביו, מיוצאי רוסיה, היה מורה בבית הספר של הקהילה, ספוג תרבות שורשית נטע בנפש בנו הרך רגש יהודי עמוק שרישומו היה ניכר אצל יוסף כל ימי חייו. אמו ממשפחה יהודית הונגרית מתבוללת. בן תשע נתייתם מאביו שנרצח בידי הטרור הלבן של הורטי. מכאן פרשת חיים קשה, שלוש שנים התחנך אצל קרוביו, בגיל 12 עבר לבודפשט ולמד בבית המדרש לרבנים. עם יסוד תנועת “השומר הצעיר” בהונגריה, הצטרף אליה. עשה בה הרבה וביחוד בהקניית השפה לבוגריה. קשריו לשפה העברית היו חזקים ואת בחינת הבגרות עשה בעברית.
ב- 1930 עם הפילוג ב״השומר הצעיר״ יסד עם קבוצת חברים את הסתדרות ״נצח״, שהוא עמד בראשה. כיסופיו לארץ לא נתנו לו מנוח וללא הכשרה, ללא רישיון עלייה, העפיל ובא ארצה כתייר ב – 1931 .בבואו הצטרף מיד לקיבוצנו-התחיל לעבוד בעבודות חוץ בפרדסים בהדריה ואחר כך בפרדס המשק. השלישיה-יוסף רוזנברג, יוסף קראוס וישעיהו (אז איזנברג) קבלו על עצמם את הנהלת הפרדס בגבעת-חיים, אחרי שיצחק פ. עבר לבית חרושת ״גת״. כאיש התנועה, הדריך מהארץ את התנועה בחו״ל, ופה קבוצת חלוצים מטרנסילבניה, גרעין לפלוגת שער הנגב, כעת כפר-סאלד. השתתף בסמינר לשליחים של “נצח” ,חבר לשכת הקשר, גילה ענין מיוחד במצב היהדות בהונגריה ולבעיותיה, הקדיש להם כמה רשימות שנתפרסמו  בעיתונות הפועלים, עבודתו הספרותית האחרונה-תרגום חלקים מעיזבונה הספרותי של חנה סנש ז״ל.
ב – 26 בנובמבר 1945 נפל בהגנה על משקו ועל קוממיות ישראל בארצו, בהיותו בן 34.הניח אחריו את אשתו- בן אבנר ובת אורה, משפחה בארץ, בקבוץ ובגולה.

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן