גבעתון 28 במאי 2009

  • משולחנו של רכז משק
  • ישיבת וועד ההנהלה מס׳ 9
  • ישיבת הנהלה מס׳ 5
  • הסדרת הצומת בכייה לדורות - גיורא וינר
  • מידע לחברים בנושא שיוך נכסים לפני קליטה - אורי ואיה
  • ציורים ועיצובים לילדים - חגית אמיר
  • תעוזה שווה הצלחה - אוריה גנור

 

  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

 משולחנו של רכז המשק

  
לקראת חג השבועות יהיו הדברים המוצגים ברשימה מקושרים לענפי החקלאות בלבד.
בימים אלה מסתיים תהליך של מיצוב הקיבוץ כמרכז חקלאי רב גוני מוביל באזור עמק חפר וכמשק חקלאי יציב, מקצועי המתאים את פעילויותיו לשווקים.
המהלך האסטרטגי בו נקטנו משנת 2001 של השבחת ענפי החקלאות, הכולל בניית אמצעי יצור על-פי הדרישות המקצועיות של כל ענף מחד והעלאת הרמה המקצועית מאידך נושא פרות והענפים מרוויחים.

הרפת – כענף מוביל בתחומו נבנו מחדש הסככות שהותאמו לדרישות של הרשויות ולדרישות המקצועיות. לגבעת חיים רפת שמשיגה מחירים גבוהים לליטר חלב ואנו פועלים להעלאת התנובה לפרה. הרפת הצליחה להשיג מחדש את רישיון העסק. לרפת מכסת חלב שנתית של כ-5.2 מיליון ליטר. זןהי הרפת הקיבוצית העצמאית עם מכסת החלב הגדולה ביותר לקיבוץ ללא שותפים.

הודיה – הענף התרחב, נבנו לולים חדשים והותאמו בתי האימון. אנו במהלך של רישוי המבנים הישנים. להודיה היקף יצור של כ-2200 טון בשנה.  ההודיה של גבעת חיים מאוחד מהלולים היחידים באזור שנשארו לפעול עצמאית. שיפור המבנים והקפדה על ממשק הגידול גרמו לשיפור משמעותי של הרמה המקצועית.

גבעות החורש – הקיבוץ פועל במשותף עם עין החורש והעוגן בתאגיד מקצועי עם פרי איכותי. שילוב הכוחות של ותיקים וצעירים העובדים באגודה פותחים אפשרויות לביצוע פרויקטים מעבר לגידול הפרי. מדי שנה נבחנים הזנים, איכויות הפרי והכדאיות הכלכלית בגדול ומבוצעות נטיעות חדשות. השנה הוקמו משרדי גבעות החורש במרוכז ומהווים מרכז לפעילות ענפי העל בעמק חפר.

גד"ש חפר – האגודה בבעלות שישה קיבוצים חרטה על דגלה את קידום החקלאות הצמחית העונתית. מגדלים על-פי הביקוש ויכולת הגידול: חיטה וסורגום לתחמיץ, כותנה כגידול מרכזי ומוביל, אפונה, תירס, בוטנים ואבטיח. גד"ש חפר הינה האגודה בעלת מספר השותפים הרב ביותר בעמק חפר אשר מצליחה לפתח את גידולי השדה, להשיג רווחיות עולה (במשך שלוש השנים האחרונות) ולשמור את עמק חפר ירוק.
שיתוף הפעולה של חברי הקיבוצים ומקצועיותם תורמים רבות להצלחת האגודה.
בימים אלו מוקם מרכז לוגיסטי של הגד"ש בגבעת חיים מאוחד. המקום יאחסן את כל הכלים של הגד"ש במרכז אחד בקרבת השדות. למהלך זה תרומה חשובה ליעילות.

סיכומו של דבר
גבעת חיים מאוחד הינה מרכז חקלאי המגדל בעלי חיים, רפת והודיה, פרדסים ומטעים וגידולי שדה בשותפות עם קיבוצי האזור.
כל הפעילויות החקלאיות רווחיות מובילות בתחומן, והינן מקור לגאווה לחקלאים ולקיבוץ.

"הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" אנו ששמנו יהבנו על פיתוח ענפי החקלאות מתוך אמונה שיהיו כלכליים, רואים את ההישגים שמדברים בעד עצמם. עוד רבה המלאכה, עלינו להמשיך להציב יעדים גבוהים ולהשתפר, כי החקלאות הינה מקור חשוב בכלכלת הקיבוץ.
הערכה רבה לחקלאים, לענפים התומכים בחקלאות ובחקלאים שנותנים שרות נאמן: ענף המים, המוסך, תחנת הדלק וענפי השרות השונים. לא הרחבתי על פעילויות חשובות אלו, מתוך התמקדות בענפים החקלאים, אך מקומם של כל הענפים חשוב בשרשרת הייצור ובשמירת החקלאות.
 

חג שמח
אלון שפיצר-רכז משק

 

  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

 
ועד ההנהלה - ישיבה מס'  9 - 19 במאי 2009


משתתפים       ראובן ליכטנר, רחל ארזי, אלדד מגל, שאול אתר, דוד עין דר, אלון שפיצר


דיון בנושאי פנסיה
לבקשת מספר חברים נערך דיון בכמה נושאים שוטפים הנוגעים לתשלומי הפנסיה לחברים. בסופו של דבר הוחלט להעביר את הנושאים הללו לטיפולו של צוות הפנסיה. הנושאים שעלו בישיבה:

  1. מקדם שנות הצבירה לחברות שנולדו בשנים 1940 – 1946: בעוד שלחברות שנולדו לפני שנת 1940 יש ותק מלא ולחברות שנולדו לאחר שנת 1946 הוותק מחושב בהתאם לגיל הפרישה (37 שנים) הרי שלחברות ילידות 1940 – 1946 עקב החלטות אשר התקבלו בעת הפעלת השינוי מקדם שנות הוותק כיום לא חופף במלואו את גיל הפרישה שלהן וכתוצאה מכך חלקן נפגעות וחלקן יוצאות נשכרות בהשוואה לחוק גיל הפרישה של הביטוח הלאומי ויש צורך לקבל החלטות ולנסות ולעשות סדר בנושא.
  2. תשלום פנסיית בסיס: על-פי תקנות הסיווג הקיבוץ מחויב כיום לתשלום פנסיית בסיס לכל חבר וחברה שהגיעו לגיל פרישת חובה בגובה שלא יפחת מסכום של 2743 ₪ בשנת 2009, ללא קשר לוותק האישי של החבר. יש לקבל החלטה מדויקת לגבי הגיל בו מתחיל הקיבוץ להשלים לחברים שלא מגיעים לפנסיה בגובה זה.
  3. השלמת פנסיה תקציבית לחברות אשר הקיבוץ פתח להן קרן עתודות: הקיבוץ משלם כיום פנסיה תקציבית לחברות אשר לזכותן הופקדו כספים במגדל (שמשון), והן הגיעו לגיל הפרישה המאפשר להן לצאת לגמלאות ועדיין לא הגיעו לגיל 65 וזאת מכיוון ששמשון איננה קרן פנסיה והיא לא נפתחת בגיל היציאה לגמלאות אלא בגיל 65. עולה השאלה, האם נכון לנהוג כך גם כלפי חברות אשר להן הקיבוץ פתח קרן עתודות שהיא קרן פנסיה וחבריה יכולים למשוך את הכסף מיום יציאתם לגמלאות.

 
חלוקת כספי גת לחברים אשר הלכו לעולמם
ההמלצות אותן קיבלנו כאשר דנו בנושא חלוקת כספי גת היו לחלק את הכסף לחברים אשר הלכו לעולמם, על-פי צו ירושה בלבד. אולם המלצות אלו לא עוגנו בהחלטת הקלפי ולכן קיבלה ההנהלה את ההחלטה הבאה בנידון:

  1. מעתה כל הכספים אשר יחולקו במסגרת חלוקות כספים לחברים שהלכו לעולמם יחולקו רק בהתאם לכתוב בצווי ירושה של החברים.
  2. לגבי החברים אשר כספם עדיין לא חולק – מאחר ולא התקבלה החלטה כזאת עד עתה יעמיד הקיבוץ לזכאים המעוניינים בכך הלוואה עומדת בגובה הכספים המגיעים לחלוקה לתקופת זמן של שנה. במשך שנה זו יהיה על היורשים להוציא צו ירושה או להחזיר את ההלוואה.

 
דיון בנושא שיוך נכסים – הנהלת הקהילה קיימה דיון בנושא זה, בהשתתפות מספר חברים אשר ביקשו להקים צוות לשיוך נכסים ופרטו את הצעדים שנעשו בכיוון ואת הביקוש למהלך. עקב חשיבות הנושא הוחלט להעבירו לדיון משותף עם ההנהלה הכלכלית.

רשם אלדד מגל מנהל קהילה

 

  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -


 

ישיבת הנהלה מס' 5 - 10 במאי 2009
 
 
משתתפים                      אלדד מגל, איתן קרסנטי, יורם גור, צבי מנבר, אלון אלתר, אורנה חיים, תמר מגל, אלון שפיצר, דוד עין דר
חסרים                          יניב בן צבי
יו"ר הישיבה                  אלון שפיצר

 

 

1. אישור פרוטוקול הנהלה כלכלית מס' 3  ו-4.

      הוחלט: הפרוטוקולים הנ"ל  אושרו.
 

2. דיווח הקצבת מים 2009

הוחלט: דווח על העברת מכסת מי בארות למכסת מי מקורות. הוצגה הקצבת המים למשתמשים לשנת 2009.

 

3. באר

הוחלט:   דווח על העבודות שבוצעו לבדיקת מצב הבאר ואפשרות הבאתה חזרה להפקת מים. אושר המשך הטיפול לתיקון הבאר, במסגרת התקציב שאושר.

 

4. תמורות לקיבוץ מעסקאות גת

הוחלט: דווח שעל-פי בדיקה שנערכה הכספים שהועברו לקיבוץ מעסקאות גת היו כ-46.7 מש"ח העברה ישירה לקיבוץ ועוד 8 מש"ח שהקטינו את חוב הקיבוץ לגת טרם כניסת מב"י.

 

5. הסכם העברת קרקע 42 דונם מהקיבוץ למועצה האזורית.

הוחלט: אושרה עסקת הפקעת הקרקע על-ידי המועצה. הקיבוץ יפנה למועצה שבמידה ובעתיד  השטח לא יהיה בשימוש על-פי הייעוד, המועצה תפעל לעזור לקיבוץ לחכור קרקע חלופית.

 

6. בחירת יו"ר התארגנויות חקלאיות בגרנות (בהשתתפות: רונן פטרקובסקי וגדי וולף)

הוחלט:

  1. גח"מ תומכת בבחירת שמאי מדיני ליו"ר ההתארגנות החקלאית.
  2. גח"מ מבקשת דיון במוסדות  גרנות בנושא הצורך בקיום התארגנות ההודים, גד"ש, וענף הצומח.
  3. שמאי מדיני יוזמן לדיון במדיניות גרנות בנוגע לענפים החקלאים המופעלים על-ידי הקיבוצים וגם על-ידי גרנות.

 

7. הסכם תחנת דלק עם דוראל נדל"ן

הוחלט:

  1. הקרקע שתיועד לפרויקט תהיה בהיקף של  10 – 15 דונם.
  2. תנאי להמשך מו"מ העלאת חלקו של הקיבוץ במיזם ל-35% לאחר החזר הלוואות בעלים או תקבול של ערך הקרקע החקלאית.
  3. לדרוש הגדלת מספר נציגי הקיבוץ בדירקטוריון החברה המשותפת שתוקם. 

8. אישור קבלת ייעוץ השקעות כספיות עם יועצים מבנקים, ופתיחת חשבונות מנוהלים על-ידי חברת השקעות.

הוחלט:

אושר לחתום על מסמכי הבנקים הנדרשים לצורך קבלת ייעוץ להשקעות כספים. אושר לפתוח חשבונות בבנקים לניהול השקעות על-ידי חברות השקעה.

 

9. אינפורמציה ושונות.

הוחלט:

  1. הפתרון המומלץ לשפכי מכון החליבה וחצר ההמתנה ברפת, להעברת שפכי מכון החליבה למתקן טיהור השפכים של גת. בדיון עם גת והמועצה.                                                                   
  2.  דיונים מול מנהל מקרקעי ישראל. נמסר על הניסיונות להדברות עם המנהל בקשר לאישורי המנהל לבקשות הקיבוץ, וכן נמסר שהסתבר לאחרונה שכנראה קרקע שהועברה לקיבוץ בשטחי מהדרין לא הושלמו הליכי השומה למשבצת הקיבוץ.    


 

רשם אלון שפיצר

 

  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

הסדרת הצומת בכייה לדורות

 
לעניות דעתי, הסדרת הצומת כמו שהיא מוצעת היום, תהיה בכייה לדורות לגבעת חיים מאוחד. מדוע?

  1. התכנון הזה מנציח לעולם את מעבר כל כלי הרכב של עובדי גת ואת תנועת המשאיות הכבדה אל גת וממנה, גם כשהמפעל לא ישתייך עוד לגבעת חיים (על-פי המגמה הקיימת עכשיו).
  2. כל תנועת כלי הרכב והכלים החקלאיים של גבעת חיים איחוד לשדות שלהם בקובאני תעבור תמיד דרך קיבוצנו.
  3. כאשר תיפתח האפשרות לפועלים פלשתינאים לעבוד בארץ (ויש אולי עוד סיכוי שפעם זה יקרה) תעבור תנועת הפועלים האלה לשטחים של חוגלה והסביבה דרך קיבוצנו וכדאי שכולנו נזכור איך זה היה בעבר ואיך הרגשנו אז.
  4. הדרך הקיימת, בה משתמשים כולם בתוך קיבוצנו, היא דרך ציבורית  ואין אפשרות לשים מחסומים ביציאה לשדות. הגרוע והחמור מכל היא העובדה שהמחסום הראשי בכניסה יהיה פתוח תמיד כמו שזה קורה עכשיו. רובנו שמרנו בשער, ואנחנו יודעים שאי אפשר לשבת כל הלילה, לסגור ולפתוח את המחסום לכל המשאיות עם טריילרים וסמיטריילרים, או לכל מכוניות הפועלים שנכנסות לגת ויוצאות ממנה. השומרים אפילו לא מנסים לזהות את היושבים ברכב כי מי מכיר את כולם?!
  5. אגב, המכוניות שנגנבו ונגנבות בגבעת חיים עוברות חופשי בשער!

 
מה הפתרון?
הפתרון הפשוט והטוב תוכנן ולא בוצע בגלל החלטת שר התחבורה היקר שאול מופז 
ובהסכמת ראש המועצה שלנו, וכל זה בשל המחיר.
התכנית היתה להוריד את הכניסה לשתי גבעות החיים ולעין החורש אל השטח שבינינו לעין החורש.
כניסה כזו היתה דואגת לכך שהדרך לשדות ולקובאני והכניסה לגת לא תעבור בתוך גבעת חיים מאוחד.
הכניסה למשקל בגת, הכניסה למפעל וגם מגרש החניה שלו יהיו כולם מזרחית לגת.
את בעיית תנועת הולכי הרגל, רוכבי האופניים ונוסעי הקלנועיות אפשר לפתור על-ידי גשר עילי כמו שיש במקומות רבים בארץ.
אני חושב שהחברים צריכים לדעת ולזכור את העובדות כולן ולנסות לעצור את התכנון החדש. עיגול התנועה המוצע יהיה בכייה לדורות לנו לילדינו ולילדיהם!
אני מבקש מהנהלת הקהילה והנהלת המשק וכל מי שמסוגל לומר את דעתו, לשבת ולדון, ולקבל החלטה לשנות את רוע הגזרה.
צריך להבין, לזכור ולא להפיל צרה על הדורות הבאים.
 

זכרו: בכייה לדורות
גיורא וינר
 

  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -


 

מידע לחברים בנושא שיוך דירות ונכסים לפני קליטה


לחברים שלום רב!

כזכור, בהמשך לחתימת הציבור הרחב על פנייה לקיום דיון בנושא, התקיים דיון רב משתתפים אשר הועבר בשידור חי לציבור החברים.
בדיון הובהר ההכרח שבשיוך לפני הקליטה (גם כעידוד לקליטה) ואף הובעו הרצון והנכונות לקדם את התהליכים במקביל , כשמתחייבת מכך, כמובן, הקמה מיידית של צוות לשיוך נכסים.

לאחר הדיון ובהתאם לרוח הדברים שעלו בו, השתתפנו בשבוע שעבר (על-פי בקשתנו) בישיבת הנהלת הקהילה, אליה הגענו בהרכב מתוגבר.
בישיבה חשנו בגישה חיובית של ההנהלה לקיום שני הנושאים, ובמסגרת זו למיטב הבנתנו יועבר הנושא לדיון משותף עם ההנהלה הכלכלית במגמה לסכם בשבועות הקרובים את שיוך הדירות ועד סוף השנה את שיוך הנכסים.

אנו מודים לחברים שחתמו ולאחרים על התמיכה, ובכוח תמיכתם נקווה לבשורות טובות גם בהמשך.
 

בברכת חג שמח
איה שטרן ואורי אריאלי
 

  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

 
ציורים ועיצובים לילדים

 
אתה נכנס למקלט המרפאה ומוצא את עצמך בעולם הילד: רהיטי ילדים וצעצועים בסגנון מיוחד, קירות בצבעי פסטל מעוטרים בציורים – הכירו את "נרילי" עיצובים לילדים של חגית יוסיפון (אמיר):
 
חגית איך נגדיר את העיסוק שלך?
אני מעצבת חדרי ילדים, ומאיירת.
העסק שלי משלב בין עיצוב חדרים, כולל מיקומים ובחירת גוונים לבין ציורי קיר עדינים ומקוריים – לא הדברים השבלוניים, פו הדב וכדומה, אלא יצירה מקורית שלי.

אני רואה פה קירות מעוצבים, תמונות, רהיטים מצוירים ועוד – איך הקמת את העסק?
הכל התחיל ממכתב פיטורין שקיבלתי ממקום העבודה, כמו שקורה לרבים בתקופה הנוכחית.
עבדתי בתחום העיצוב לילדים קרוב לעשר שנים באופן ישיר ועקיף. תחילה עיצבתי חנויות שמוכרות מוצרים ורהיטים לילדים ולאחר שעברנו לגור בחרב לאת מצאתי עבודה באזור התעשייה עמק חפר בחברה שמייצרת רהיטים לחדרי ילדים – "גלמר עיצוב". עבדתי שם כמעט שלוש שנים וציירתי על רהיטי ילדים. מצד אחד היה מאוד נחמד לצייר ולשמח ילדים אבל מצד שני זו היתה עבודה קשה, בתנאי מפעל, עם אבק רעש ולכלוך, פועלים מכל הסוגים והמינים. עבודה במפעל גם לא נותנת אפשרות לפתח וליצור וכבר חשבתי בעצמי על עזיבה – באותו זמן היו צמצומים במפעל, עד שהגיע גם תורי, ושלחו אותי הביתה...
בשלב ההוא אמרתי לעצמי: או שתעשי עכשיו את הצעד הזה, של יציאה לעצמאות, או שבגיל שבעים תשבי על הספסל ותכעסי על עצמך על שלא עשית כלום. היה לי חודש לעבוד במפעל עד הפיטורין, בו העליתי את האתר שלי לאוויר, וגם פתחתי את התיק במע"מ – הייתי כבר מוכנה נפשית.
קראתי לעסק "נרילי", שילוב של נרי ויהלי – שמות הבנים שלי... ויצרתי לוגו – אני מקבלת עליו תגובות טובות מאנשים.
העסק התחיל רק עם ציורי קיר, וכאשר ראיתי שיש ביקוש גם למוצרים אחרים התחלתי לייצר תמונות ועיצובים בעץ. בהתחלה עבדתי בצפיפות מהבית של אמא שלי, ובראש השנה הזה שכרתי את מקלט המרפאה. המקום היה מוזנח ביותר, ממש לא מתאים לשהייה – השקענו הרבה, ניקיון, טיח, צבע, והפכנו את המבנה לסטודיו. חשוב לציין, שבחוזה שלי כתוב שהמקום הוא מקלט של פיקוד העורף ובמצב של מלחמה או חירום אני מפנה אותו תוך זמן קצוב, ובינתיים, אם ייווצר מצב חירום חס וחלילה, מי שייכנס למקלט הזה יהיה לו נחמד ונעים...

למדת?
למדתי עיצוב פנים ועיצוב רהיטים. עם סיום הלימודים עבדתי בחברה שהיה לה אולם תצוגה לרהיטי ילדים, שם עזרתי ללקוחות לתכנן חדרים. בשלב הזה כבר מאוד התאהבתי בתחום, אבל היו לי הצעות אחרות, ולקחתי אותן. התקבלתי לעבודה במשרד בתל אביב ועיצבתי ספריות ציבוריות ומשרדים. עם כל ההנאה שבעשייה– משהו בכל זאת היה חסר, וברגע שהתחלתי לצייר הבנתי שזה מה שאני צריכה לעשות.

יש ביקוש למוצרים לילדים?
עדיין קשה לדעת. רק אחרי שנה או שנתיים אפשר לעשות הערכה, כי צריך לקחת בחשבון עונות, חגים וכדומה. ברור שיש סיכון מסוים בפתיחת עסק, ונוסף לכך אנו מצויים עכשיו בתקופה קצת יותר בעייתית. בכל מקרה, אני עובדת ומוציאה סחורה לחנויות. הם לוקחים ממני מוצרים ומוכרים, וזה הולך די יפה.  אנשים באים לשם כדי לקנות מתנות לילדים, בעוד שאת הסטודיו שלי עדיין לא מכירים – אם כי מגיעים מבקרים, מאזור המרכז והלאה. הגיעו לקוחות מרחובות, פתח תקווה, חיפה ועוד, כתוצאה מהאינטרנט ומפרסומים שונים שעשיתי. אני נוסעת לכנסים ולירידים ואפילו משתתפת בימי מכירה בקניונים. למשל, לאחרונה השתתפתי בכנס הריון ולידה, באו נשים לפני לידה וראו את הציורים, והתגובות היו נהדרות. בגדול, החזון שלי הוא למכור מחוץ לגבולות הארץ.

אני רואה שאת מציירת בצבעים רכים, לא דרסטיים, לא עמוסים...
בדירות חדשות החדרים קטנים מאוד, מכאן הרעיון שלי לצבעים פסטלים בהירים שנועדו ליצור חדר הרמוני שיהיה נעים לילד להיות בו. אלה גם  הצבעים שאני הכי אוהבת, צבעים שפותחים. למעשה, גם בסטודיו אני עובדת במגמה להכניס את החוץ פנימה, ובאמת, ברגע שצבעתי את הקירות במקלט הטחוב והמחניק הזה, פתאום נהיה פה נעים ומזמין.
גם הציורים שלי שמיועדים לתלייה בחדרי ילדים מתאימים לסגנון הכללי של עיצוב החדרים. זו התאמה בין כל המרכיבים בחדר: ריצוף, תאורה, ריהוט ואביזרים, כך שכל פרט מתאים לכל פרט ויוצר שלמות. בעגה המקצועית קוראים לזה "סטיילינג", וזו ההתמחות שלי.
בעיקרון רוב המוצרים משדרים לפעוטות ולתינוקות, אם כי אני עובדת גם על קולקציות לילדים יותר גדולים שאותן אני מוכרת לחנות "חמישה נגרים" בנתניה. אם יש בקשה אחרת, איזה פנטזיה של מישהו שמחפש משהו מיוחד – הדלת פתוחה, אני עושה את זה בכיף, אוהבת לגוון.
החלק השיווקי גוזל המון זמן והתרוצצות. טל עוזר לי ומגבה אותי, אבל הוא עובד ואין לו אפשרות רבה להתפנות לעסק שלי. אני מרכזת את כל העבודה לבוקר, ובימים שאני צריכה לנסוע, למשל לעבודות ציור על קירות, אז יש כאן אמא וסבתא, וכיף לדעת שהילדים מתחנכים פה ונשארים במשפחה. אנחנו גרים בקיבוץ כבר שלוש שנים ומאוד נעים לנו פה.
את הדברים העשויים מעץ, כגון סוס עץ או נדנדה בונה עבורי נגר, על-פי סקיצה שאני יוצרת. לאחר שהוא מביא לי את המוכן אני צובעת ומרכיבה, ועושה את הגימור.
חלק גדול מהציורים הם של חיות – אני מאוד אוהבת בעלי חיים – גיליתי שילדים מאוד מתחברים לחיות, ובציורי קיר לבתים אני מציירת חיות לפי בחירה של ההורים.
אני גם מציירת על קירות בגני ילדים, לפי הזמנה ולפי התאמה לאופי הגן.
בסטודיו יש מבצעים מתחלפים, ואפשר למצוא פה מתנות מקוריות ומיוחדות בעבודת יד, לברית, לבריתה, למעבר דירה, וכמובן שלחברי קיבוץ ולתושבים יש הנחה.
העסק עדיין בחיתולים, וכבר עכשיו קוראים עלי, מכירים, רוצים אותי, זה חשוב למוניטין.

לתיאום הגעה, ובכל שאלה אפשר לפנות אלי: 052-2401888, או באימייל: hagit@nerili.com
אתר האינטרנט: www.nerili.com (ציורי קיר מקוריים לחדרי ילדים).
 

נפגשה ורשמה דינה רמג'
 

  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -



 

תעוזה שווה הצלחה
 

לפני שנה וחצי בלבד, בלי תואר ו/או ניסיון רלוונטי, הוא הקים עסק פרסום וכבר יש לו לקוחות כבדים – קבלו את אוריה גנור, בנם של ורד וגבי שבחוצפה של צעירים פרץ לשוק עם עסק פרסום ושיווק.
 
 
איך נקרא לעסק שלך?
סטודיו ויז'ואל.

כלומר?
סטודיו ויז'ואל בגדול הוא עסק שמתמחה בתקשורת חזותית, החל מצילום מקצועי, עיצוב גרפי, מיתוג (מהמילה מותג) עסקים וחברות, בניית אתרים, הפקת מצגות מתקדמות – ובקיצור כל מה שנכלל בהעברת מסרים בצורה חזותית. מדובר בכל הקשור לפרסום ושיווק למעט פרסומות בטלוויזיה. זהו תחום רחב מאוד, שאין בו גבול לחשיבה ולקריאטיביות, וזה חלק גדול מהאהבה שלי למקצוע.

כמה שנים אתה אחרי צבא?
סיימתי צבא בגיל 21, מאז עברו שנתיים ושלושה חודשים... אחרי הצבא עבדתי בערך שנה כמנהל סניף של חנות צילום בשם "עדשה מקומית" במשמר השרון, עבדתי כמה חודשים במרכז השירות של בזק בינלאומי, ולאחר מכן ניסיתי את מזלי בחו"ל בתחום המכירות, ומהר מאוד חזרתי לארץ. מאסתי בעבודת שכיר. אני לא מרגיש בנוח כשיש בוס מעלי או כשכל הזמן אומרים לי מה לעשות, אז לפני שנה וחצי החלטתי לנסות את מזלי כעצמאי ופתחתי עסק משלי. זה צעד לא קל, במיוחד שמעולם לא למדתי את התחום, לא שיווק, לא צילום וגם לא עיצוב גרפי... אפילו בגרות לא סיימתי וגם פסיכומטרי לא עשיתי... באיזה שהוא מקום תמיד ניסיתי להוכיח שאין צורך ואין משמעות לכל הציונים הללו שכביכול מודדים את היכולת שלי, ואני חושב שגם הצלחתי להוכיח זאת. בדיעבד פתיחת העסק זו ההחלטה הנכונה ביותר והחשובה ביותר שקיבלתי.

החלטה מטורפת צריך לומר...
לעניות דעתי אין מה להשוות עבודת עצמאי לעבודת שכיר, לא מבחינת הזמנים, השכר והסיפוק מהעבודה. בזמן הקצר שהעסק קיים הצלחתי לגייס למעלה ממאה חברות עסקיות למאגר הלקוחות שלי, ביניהן אגד, רשות השידור, עמותת עלם, סוכנות הדוגמנות עלית וחברות גדולות אחרות. מבחינתי, הצלחת העסק מתבטאת בעובדה שכל הלקוחות חוזרים אלי שוב ושוב.

אני זוכרת שהתעסקת הרבה במוסיקה – למה בחרת בתחום הפרסום?
נכון. באמת ניגנתי הרבה שנים, ומוסיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. לפני שש שנים בערך הכרתי את עולם הצילום – והתאהבתי. פעם יכולתי לשבת שלוש שעות באותה נקודה ולחכות שציפור תנחת על העץ רק בכדי לקבל תמונה מושלמת. עשיתי צילום אמנותי, גם בסטודיו וגם בטבע, ובעיקר צילום דוקומנטרי. צילמתי אנשים, שוטטתי בירושלים, צפת, יפו ובמקומות אחרים שבהם רואים את האנשים האמיתיים והמעניינים. עשיתי צילום סטודיו של אופנה, צילום מזון – תחום רחב בפני עצמו – צילום מוצר, ואפילו צילום אירועים פה ושם. ההתאהבות בתחום העיצוב נוצרה בהשפעת בן הזוג שלי. הוא מעצב גרפי בחסד, ובעזרתו למדתי את המקצוע על כל גווניו.

בכל זאת, צריך ללמוד...
אני אוטודידקט ואף פעם לא הייתה לי סבלנות לשבת בכיתה וללמוד, לכן למדתי בעצמי. עיצוב גרפי זו לא אומנות, שכן באומנות אין חוקים. בעיצוב גרפי צריך ללמוד אין ספור חוקים וכללי יסוד. בנוסף מעצב גרפי מקצועי אמור לדעת לעבוד עם המון תוכנות, ומדובר בתוכנות מורכבות כמו פוטושופ, פריהנד, אילוסטרייטור, אין-דזיין ועוד. לפעמים יש צורך לעבוד במקביל בחמש-שש תוכנות, כי לכל תוכנה שימוש אחר. מעצבים משקיעים לעיתים שנים בלמידת החוקים והתוכנות הנ"ל. אני חושב שבורכתי בתפיסה מהירה וזה בעצם אפשר לי ללמוד את המקצוע תוך חודשים ספורים במקום "לבזבז" ארבע שנים באוניברסיטה או במכללה לעיצוב.

איך אתה מספיק הכל?
אני באמת מספיק די הרבה, וגם מאחרים אני לא מוכן לקבל "אין זמן" כתירוץ. זמן יוצרים, ואני חושב שהכל טמון בחלוקה נכונה של הזמן. באופן אישי אני מספיק לעבוד יותר מעשר שעות ביום, לנסוע לפגישות בכל הארץ, לדבר כל יום שעות בטלפון עם לקוחות פוטנציאליים וקיימים, ליצור שיתופי פעולה וקשרים עסקיים כשצריך, לנסוע לבתי דפוס ולספקים אחרים שלי, להשקיע זמן איכות עם חברים ועם בן הזוג שלי ובנוסף גם לישון שמונה שעות בלילה.

בוא נחזור לסטודיו – איפה הוא ממוקם?
קודם כל המילה סטודיו היא בעיקר גימיק שיווקי, כמו-גם העובדה שאני מציג את עצמי כחברה ונוקט בלשון אנחנו, למרות שלמעשה אני עובד לבד. כשהלקוח חושב שמדובר בקבוצה של אנשים ולא באיש אחד – היחס הוא שונה ובדרך כלל העסקה נסגרת יותר בקלות. במציאות אני האדם שעונה לטלפונים, שולח הצעות מחיר, נוסע לפגישות וסוגר את העסקאות. כל זה נוסף על כך שאני מעצב בעצמי, מפרסם בעצמי, בונה את אתרי האינטרנט וממלא לבד את כל הפונקציות. עם זאת, בקרוב אני מקווה לשכור איש/אשת שיווק ובתקווה גם מעצב/ת נוסף/ת. בניתי לי משרד קטן וזמני בבית ההורים, שזו ללא ספק פריווילגיה, אין כמו לעבוד מהבית. המשרד כולו מסתכם בשולחן אחד של שני מטר אורך, מחשב, מדפסת וטלפון.

איך הגעת לאגד?
הם הוציאו מכרז למשרה של "מעצב הבית של אגד", והתמזל מזלי לזכות בו. הם שכרו אותי אחרי תקופה ארוכה שלא היה אצלם אדם שעסק בעיצוב גרפי ובפרסומים, למרות שיש להם מחלקת שיווק גדולה. בימים אלו אני מעצב להם כמה וכמה ממשקי משתמש (תוכנות), פורטל פנים ארגוני ועוד. זה פרויקט גדול מאוד, עם הרבה עבודה ועם תקציבים לא קטנים. לאחרונה פנה אלי גם אמנון קוגלר, בשם קרן הצנחנים ("החברים של אבא"), בקשר להקמת אתר האינטרנט של הקרן. גם כאן מדובר בפרויקט לא קטן. בנוסף לכך, שמחתי שהקיבוץ שכר את שירותיי, לצד איילה בן אבו, בכדי להקים את אתר האינטרנט של הקיבוץ.
 
 
סיפור מדהים
זו רק ההתחלה, יש לי המון תוכניות לעתיד. השאיפה בכל הקשור לעסק הנוכחי היא בסופו של דבר להיות משרד פרסום לכל דבר. יש גם חלומות בתחומים חדשים: בימים אלו אני במגעים להקמת עסק נוסף יחד עם עוד שותף, עסק שייקרא "סטפ וואן" (step one) – שהוא למעשה בית ספר ליזמים צעירים, לתלמידים בגילאי תיכון ומעלה. כמובן שבהמשך יהיו פרסומים על כך.

בדרך-כלל למורים יש שני תארים באוניברסיטה...
לשותף שלי יש תואר שני במנהל עסקים כך שהוא יהיה אמון על השיעורים הקשורים להכנת תוכניות עסקיות, מימון, ניהול וכו' - בעוד שאני אעביר שיעורים בתחומים שבהם אני עובד, כגון שיווק ופרסום, מיתוג עסקי, קופירייטינג וכדומה.

דילגת על חיפוש דרך, נסיעה להודו...
אני פשוט ידעתי תמיד מה טוב לי ומה הכיוון שלי – והלכתי לשם עם ראש בקיר, כי זו הדרך היחידה שאני מכיר כדי להצליח. להודו תמיד אפשר לנסוע אבל כרגע חשוב לי להשקיע את כל כולי בקריירה. יש לי עוד דרך מאוד ארוכה לעבור עם העסק הקיים ועם step one  כך שאני לא יכול עדיין להרשות לעצמי לעזוב הכל ולטייל בעולם. גם זה יגיע.

מה אם העסק לא יוכיח את עצמו?
במבחן התוצאה, אני חושב שהעסק כבר הוכיח את עצמו. כשאני משווה את עצמי למתחרים שלי בשוק הישראלי, גם לכאלה שקיימים בין עשר לעשרים שנה, בלא מעט מהמקרים הם פחות מקצועיים ואפילו פחות רווחיים. מבחינתי, הצלחת העסק (שהיא גם ההצלחה האישית שלי) לא נמדדת רק ברווחיות שלו, אלא גם ביכולת להציב רף גבוה בתחומים כמו שירות לקוחות, תרומה לקהילה, גמישות מול הלקוח ועוד.

איך אפשר להגדיר את העבודה שלך כמקצועית, למרות שלא למדת?
אין כאן שום קשר להשכלה פורמאלית. מקצועיות בתחום העיצוב נמדדת על-פי תיק עבודות שמציג את היכולות של המעצב. את הלקוח לא לגמרי מעניין האם יש לי או אין לי תואר רלוונטי, מעניין אותו איזה מוצר סופי הוא יקבל אם הוא יעבוד איתי. מאחר שיש אלפי מתחרים בשוק הזה, לשכנע את הלקוח שאני טוב יותר או משתלם יותר מאחרים זו עבודה לא קלה בכלל. השאיפה היא כמובן תמיד להיות טוב יותר, שירותי יותר ומקצועי יותר, ולדעת להתאים את עצמי לכל לקוח באופן מוחלט - כך שירצה לעבוד רק איתי.
 
 

נפגשה ורשמה דינה רמג'