גבעת חיים מאוחד

חפש
דף הבית >> גבעתונים >> גבעתונים 2009 >> גבעתון 25 ביוני 2009

גבעתון 25 ביוני 2009

  • הודעה לקוראי הגבעתון
  • על סדר היום
  • רכזת חינוך בגח״א - אנטה ג׳סטקוב

 

  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 

אל קוראי הגבעתון בארץ ובעולם – רשימת תפוצה בדואר אלקטרוני:

אחר ניסיונות, טעויות – וגם הצלחות, יכולים הרשומים ברשימת התפוצה בארץ ובעולם לקבל את הגבעתון.
 
בהזדמנות זו, כמה הערות:

  • אני מעבירה את הקובץ בפורמט dpf השומר על הצורה המקורית ומאפשר לקרוא מכל מחשב, כולל מחשבים שלא מצוידים בכל הפונטים שבהם אני משתמשת.
    לאחרונה פנו אליי בשאלה, איך פותחים את הקובץ. ובכן, עומדים עם העכבר על שם הקובץ, לא פותחים אבל עושים "שמירה בשם" – או "שלח אל" – ושומרים במחשב. כעת, יוצאים מהאינטרנט, נכנסים למחשב, עומדים שוב על שם הקובץ בלי לפתוח, מקישים על ימין בעכבר ואז לוחצים על "פתח באמצעות" ולוחצים על אקרובט רידר  Acrobat Reader. עכשיו זה אמור להיפתח...
  • משום כך אני שולחת הפעם בשני הפורמטים.
  • לבקשת קוראים אני שולחת את הגבעתון בדואר נסתר.
  • אשמח לקבל הערות והצעות, וכן, תמיד אפשר להצטרף לרשימה או להוסיף שמות/כתובות.

 

דינה רמג'



  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -


 

על סדר היום

 
חוברת עקרונות שיוך הדירות – בשעה טובה עברה חוברת עקרונות שיוך הדירות בקלפי, מהלך המקדם אותנו צעד נוסף לסיום התהליך של שיוך דירות והקניית נכס מוחשי הניתן למימוש לחברים. השלבים הבאים עליהם אנו עובדים כרגע במקביל הינם:

  1. סיום שמאויות הבתים  –  למעשה, השמאות גמורה כמעט כולה ויש לבצע רק מספר תיקונים קלים. אני מקווה שנוכל לפרסם את השמאות בחודש הקרוב.
  2. שיבוץ דירות לכל בתי האב הזכאים לשיבוץ – לרוב החברים תשויך הדירה בה הם מתגוררים כיום, אולם יש מספר מצומצם של חברים אשר עקב מצוקת מגרש בלתי מתאים יש לאתר עבורם דירה חלופית. כמו כן יש לסמן דירות גם עבור בתי האב של חברים שהלכו לעולמם מאז היום הקובע (14/06/2002) ועד היום: במקרה זה במידה ולחברים אשר הלכו לעולמם הייתה דירה שניתנת לשיוך – ולא מתגוררים בה חברים כיום – הרי שייעשה מאמץ על מנת שדירה זו תסומן עבורם. לחברים אשר לא התגוררו בדירה הניתנת לשיוך יהיה צורך למצוא דירה חלופית מתוך מלאי הדירות בקיבוץ.

לאחר שייגמרו שני תהליכים אלו ניתן יהיה להציג את "טבלת האיזונים", שהיא צעד מפתח בדרך להשלמת השיוך.
 
חוברת עקרונות הצמיחה הדמוגרפית – החוברת מוכנה ותחולק לחברים לקראת האסיפה אשר תתקיים בתאריך ה-09/07/2009 בנושא זה בהשתתפות עורך הדין רז אייזן אשר ליווה אותנו בתהליך הכנת החוברת. אני רואה בתהליך הקליטה ובקידומו את אחת המטרות החשובות העומדות על סדר היום של הקהילה. תהליך הקליטה כמו שאנו רואים אותו אשר יביא בסופו של דבר לקליטת עשרות משפחות של בנים יגרום מחד להזרמת "דם חדש" ליישוב ומאידך יכניס סכומי כסף אשר חלקם לפחות יהוו מקור חשוב ביותר בביטחון הסוציאלי/הפנסיוני של החברים הוותיקים בשנים הקרובות. לאור החשיבות הגדולה של התהליך חשובה מעורבות הציבור והגעה של כמה של יותר חברים לאסיפה על מנת לשמוע ולהשמיע.
 
שער כניסה לקיבוץ – ועדת מחנה דנה בנושא הצבת שער כניסה הנפתח באמצעות הטלפון הסלולארי בכניסה לקיבוץ והחליטה כי בשלב זה עקב פרויקט הצומת אותו אנו מקווים שיבצעו ועקב השיפוץ אותו אנו מקווים לבצע בכביש הכניסה לגבעת חיים מאוחד (עד לאזור הודיה דרום) יידחה הפרויקט להתקנת השער. במקום זה תיבחן האפשרות (מבחינה תקציבית) להציב מספר שערים אשר יחסמו את הכניסה למבקשים להיכנס ליישוב עצמו ויפתחו באמצעות הסלולארי.
 
פתיחת בריכת השחייה בשעות הבוקר – כפי שדיווחתי בגבעתון הקודם – בריכת השחייה פתוחה בימים ראשון שלישי וחמישי בין השעות חמש עד שבע בבוקר על מנת לאפשר לחברים המעוניינים לשחות בשקט. כמו כן החל מהשבוע התארכו שעות הפתיחה של הבריכה והיא פתוחה כל בוקר החל מהשעה עשר.
 
לקראת שנת 2010 –  אנו נמצאים כבר במחצית שנת 2009, אליה נכנסנו ברמה גבוהה של חוסר ודאות וחששות, אשר כרגע לפחות עדיין לא ניתן לפזר או לאמת אותם. אמנם עדיין טיפה מוקדם אבל יש להתחיל ולהיערך לקראת שנת 2010 והכנת התקציב. אני מתכוון לקיים שיחת חברים פתוחה, אשר במהלכה אנסה להסביר בצורה מפורטת את סעיפי התקציב ותשלומי המיסים של החברים וכן תינתן הזדמנות לחברים המעוניינים להביע דעתם על דגשים ומטרות לקראת תקציב 2010. על מועד השיחה תימסר הודעה.
 

אלדד מגל


 


  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -



 

הנציגה שלנו מעבר לכביש - מנהלת הגיל הרך באיחוד היא לא אחרת מאשר אנטה שלנו


למה באיחוד?
הם ידעו שאני מחפשת עבודה והזמינו אותי לראיון. עברתי גם אבחון סוציומטרי ולאחר שבוע הודיעו לי: התקבלת. עכשיו אני מסיימת שם שנה רביעית.

מהי הגדרת התפקיד?
מנהלת הגיל הרך – לא רכזת כמו בקיבוץ של פעם, כשהכל נעשה ברוטציה. זהו מקצוע ולא רק תפקיד. כיום יש מסלול הכשרה מסודר בסמינר הקיבוצים: "ניהול, הדרכה וייעוץ לגיל הרך", אשר מיועד לבעלי תואר אקדמי ותעודת הוראה ונותן כלים מקצועיים לניהול מערכות הגיל הרך. קיים גם מסלול מקביל לניהול מערכות חינוך בלתי פורמלי.

אמרת שלא צריכה להיות רוטציה בתפקיד
נכון, כי העבודה תהליכית: אי-אפשר בחינוך לשנות דברים בבת אחת, המון גורמים מעורבים בסיפור והכל מאוד רגיש כי מדובר באנשים רבים ולכל תזוזה קטנה יש השלכות. אם התהליכים מניבים פירות ויש שביעות רצון בשטח – מה טוב! אם לא – ניתן להפסיק את עבודת המנהל גם בלי קשר לקדנציה.
כמובן, שביעות רצון זה דבר לא אבסולוטי, אני מאמינה שגם בגבעת חיים איחוד יש אנשים שלא מתים עלי, בלשון המעטה.

בואי ניזכר איך הגעת לתפקיד
כבר סיפרתי לא פעם שהגעתי לארץ עם תואר שני כמהנדסת אוטומציה לתנועת רכבות... אומנם זה תחום אחר, אבל תמיד ידעתי שאני רוצה לעבוד בהוראה. בקיבוץ שמחתי להיות מטפלת בפעוטון, ובו בזמן לקחתי קורסים והשתלמויות, כל מה שהציעו לי. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה לטלי מרום, שכרכזת הגיל הרך אפשרה לי השתלמויות ואחרי שנים של עבודה כמטפלת הציעה לי לימודי גננת.
סיימתי מסלול של הסבה אקדמאית וארבע שנים עבדתי כגננת, תמיד עם גיל גנון, עד שבאיזה שהוא שלב הרגשתי שאני רוצה לנסות דברים נוספים.
ביקשתי לצאת לשנה לחופש. רציתי לחשוב מה אני עושה עם עצמי. באותה שנה עבדתי במרכזון אלף-בית ובו בזמן למדתי בגבעת חביבה הנחיית קבוצות נשים, וגם הנחיתי סדנאות הורים וילדים יוצאי חבר העמים דרך עמותה לקליטת עלייה. נוסף לכך התחלתי ללמוד ניהול הדרכה וייעוץ, ובמקביל חיפשתי עבודה בתחום ניהול הגיל הרך. לא קל למצוא עבודה בלי ניסיון ואני כבר כמעט התייאשתי, ואז, בסוף יולי הגיעה אליי הפנייה מגבעת חיים איחוד...

מהו בעצם התפקיד?
אני אחראית על כל בתי הילדים בגיל הרך: בית התינוקות, הפעוטון, הגנון, הגן הצעיר ושני הגנים הבוגרים. התפקיד הוא שילוב של ניהול אדמיניסטרטיבי של המערכת והדרכה פדגוגית.
הניהול האדמיניסטרטיבי כולל בנייה וניהול התקציב של הענף, קבלת אנשים לעבודה ופרידה מהם אם אין התאמה, הרכבת צוותים, סידור עבודה, תחזוקה ועוד.
ההדרכה פדגוגית באה ליצור שפה חינוכית משותפת מערכתית – גישה, נורמות, גבולות...
בהשקפה שלי הגננת היא המנהלת של בית הילדים ואחראית על כל התחומים בו, אך אני עומדת לצידה מאחורי הקלעים כדי לעזור בהתלבטויות ובקבלת ההחלטות למיניהן: ארגון הסביבה החינוכית של בית הילדים או החצר, סדר יום, התאמת התכנים לגיל הילדים, קשיים בכל תחום – הילדים, ההורים, הצוות...
כשמבינים את המהות הפדגוגית של הניהול, אז כבר אי אפשר להפריד ביניהם.
חשוב לי לציין שאני לא רואה עצמי בודדה בשטח, אם כי התפקיד הזה הוא מאוד בודד, כמו תפקיד של כל מנהל: בסופו של דבר אתה מקבל החלטה ואתה זה שחוטף, כי לא באים להגיד תודה ונפלא כשהכל זורם, מגיעים תמיד להגיד מה לא טוב. כלים מקצועיים עוזרים להבין את התהליכים ולהיות איתם בשלום. 
נוסף לכך, אני שותפה לקבוצה של מנהלות גיל הרך של אזור המרכז. פעם בחודש יש לנו מפגש מסודר בגליל ים. כל המשתתפות בקבוצה הן בוגרות מסלול הלימודים שדיברתי עליו קודם, כי מדברים שם בשפה שרכשנו בקורס. זו גם קבוצת תמיכה, וגם קבוצת למידה נהדרת, כי קודם כל את רואה מה קורה בקיבוצים אחרים ששותפים לקבוצה – אנחנו שם מעל 20 בנות – את גם רואה שמה שאת עוברת זה לא רק אצלך, ואת בודקת את עצמך מול האחרים, מקבלת רעיונות נוספים לפתרון בעיות שאצל מישהו כבר קרה – כל הזמן מתעדכנים. מדריכה את הקבוצה נועם מירסקי, שגם מדריכה את המערכת פה במאוחד, והיא שלוחה של מדור הגיל הרך בתנועה הקיבוצית – כן, יש דבר כזה, גוף סופר מקצועי שעושה עבודה נפלאה בכל התחומים. למשל בפגישה האחרונה היתה לנו הרצאה נהדרת על התקנות החדשות בתחום השכר שתורגמו לספציפיקציה של  העובדות בגיל הרך. כל שנה הם מארגנים כנס של הגיל הרך, כל שנה יום מרוכז וזה חשוב מאוד.
כבר שנתיים אני לומדת בשדה אליהו אצל מלכה האס – הייתי חייבת לשאוב ממקור הידע כל עוד הוא קיים. זה מאוד עוזר לי בהדרכה פדגוגית. כל אלה נותנים לי את התחושה שאני לא לבד, שאני לא ממציאה דברים. לא לעבוד בבועה – בעיני זה מאוד חשוב בתפקיד הזה.

מה פגשת במערכת הגיל הרך באיחוד?
החוויה הראשונית שלי הייתה המראה הפיזי – תחזוקת הבתים. הופתעתי לראות שהמבנים של הגיל הרך בגבעת חיים איחוד נמצאים במצב ירוד בהרבה לעומת גבעת חיים מאוחד. במשך שנים הם השקיעו יותר בכיס הפרטי של החברים ופחות בדברים המשותפים.
עכשיו אני מקדמת תוכנית לשדרוג המבנים של הגיל הרך.
חוויה אחרת היתה קשורה ליחס של הקיבוץ לאוכלוסיית משפחות בני הקיבוץ ההולכת וגדלה.

מה פירוש משפחות בני קיבוץ?
בגבעת חיים איחוד מסרבים לקרוא לבנים שוכרי דירות, אלא בנים בעצמאות כלכלית. למעשה בגח"א כלל לא משכירים דירות לאנשים חיצוניים שאינם בני קיבוץ.
בני הקיבוץ למעשה מהווים רוב הלקוחות של מערכת הגיל הרך. אלה המשפחות הצעירות שחזרו וחוזרות לקיבוץ והן כולן בגיל הפוריות ומן הסתם מדובר בילדים בהמוניהם. זה קשור בשכונה החדשה שנבנית אצלם. רק כדי לסבר את האוזן: בשנת 2005 נולדו שם 24 תינוקות, אחר כך היו שנתיים דלות יותר, 12, 13 לידות, וב-2008 שוב נולדו 22 תינוקות.
חלקם של הצעירים התקבלו לחברות: חברות חדשה, אחרת, חברות של בנים.
כשמדובר בגיל הרך, יש משמעות רבה לדברים הללו.
למעשה, אפילו משפחת בנים שגרה מחוץ לקיבוץ משום שלקיבוץ אין דירה בשבילה, והיא מביאה את ילדיה להתחנך בקיבוץ נחשבת כמשפחת חברים ומקבלת הנחה (אמנם סמלית) על כל ילד. זה חשוב להם מאוד, הם רואים בילדים האלה את העתיד של הקיבוץ, הם רוצים לראות את המשפחות האלה אצלם בחגים ובאירועים. יתרה מזאת, בהשקפה של גבעת חיים איחוד למערכת יש אחריות על כל ילד בקיבוץ, לא משנה באיזה סטטוס ההורים ובאיזה מסגרת הוא מתחנך כרגע.

מה מיוחד בעבודה בגבעת חיים איחוד?
מכיוון שאני עוסקת בעבודה מקצועית, מבחינתי לא משנה אם זה גבעת חיים איחוד או מאוחד, או כל קיבוץ אחר. יש משמעות לערך הנקרא אקולוגיה מקומית, ולא במובן של איכות הסביבה אלא של הנוף האנושי, מסורת מקומית, היסטוריה וכלכלה של המקום וכד'.
באופן כללי הנוף האנושי לא שונה בהרבה בשני הקיבוצים. אם יש שוני בתחום העיסוק שלי, הרי הוא בתובענות כלפי מערכות החינוך, מלידה עד י"ב, בהתייחסות של הקהילה אל הבנים.
מזה שנים פועלת בגבעת חיים איחוד הנהלת חינוך – גוף שאמור לקום גם אצלנו במאוחד – שהיא בעצם שלוחה של הנהלת הקהילה. ההנהלה נועדה להיות גוף לחשיבה נוספת ולבקרה על החלטות אסטרטגיות שבתפר בין החינוך לבין הקהילה. לדוגמה, לפני שעשיתי מהלך מול המועצה על שינוי צורת ההתקשרות הבאתי את הנושאים להנהלה החינוכית של הקיבוץ ורק לאחר שביצענו יחד בדיקה כלכלית ובדיקה חברתית יצאתי לדרך.
אגב, בשנת הלימודים הבאה ייפתחו גני ילדים של המועצה בחרב לאת ובחיבת ציון, והילדים ביישובים אלה לא יירשמו אוטומטית בגבעת חיים איחוד כפי שהיה עד כה.
לקיבוץ יישאר גן בוגר אחד בלבד, עבור ילדי גבעת חיים איחוד, ומי שיבוא אלינו יעשה זאת רק משום שהוא מוכן לשלם עבור החינוך הקיבוצי כמו שהוא.
לדוגמה, בגבעת חיים איחוד בית התינוקות הוא ערך חשוב. אומנם, קיים קושי כלכלי להחזיק בית תינוקות, כי תינוקות נולדים כל השנה ואי-אפשר לפתוח בספטמבר בית מלא כמו שאר הבתים – בעוד שאת הצוות צריך להחזיק כל הזמן – אבל מחפשים כל הזמן פתרונות מערכתיים. חשוב להסביר שגם באיחוד יש משפחות שמשאירות את התינוק בבית והמערכת תומכת בהן. זו תפיסת עולם אחרת בקשר לאימהות, שאני שמחה עליה. בברית המועצות לשעבר הייתה חופשת לידה שנה וחצי עם שמירת המשכורת ומקום העבודה... שלושה חודשי חופשת הלידה שנהוגים בישראל הם, לדעתי, ממש בדיחה עצובה, כי החופשה הזאת לא תואמת צרכים פסיכולוגיים, לא של האם ולא של התינוק. צריך גם לדעת שילד בבית תינוקות זו הוצאה כבדה למשפחה, וכשהילד חולה צריך לשבת איתו בבית וגם לשלם לבית התינוקות. אבל לאלה שרוצים או זקוקים לבית תינוקות אנחנו חייבים לספק מענה במסגרת המערכת.
אגב, כבר ארבע שנים שהמטפלת המובילה בבית התינוקות באיחוד היא לימור אביטל (גורן)... לשביעות רצונם של ההורים והמערכת – ושלי.
כאן המקום לספר על בית לאם ולתינוק שקם ביוזמה של מירהלה זיו, בעברה מטפלת מובילה של בית התינוקות, ונמצא בחסות המערכת. מירהלה זיהתה את הצרכים המיוחדים של נשים לאחר הלידה, הדילמות איתן הן מתמודדות, והזדקקותן להדרכה בתחומים שונים ולהרבה תמיכה.
לבית קוראים "פינה חמה", יש שם תמיד ארוחת בוקר לאמהות הטריות,אוזן קשבת וידע מקצועי של מירלה, וגם עוד נשים באותו מצב- צרת רבים... במידת הצורך ניתן לקבל שם  כתובות להתייעצות. לפינה חמה מביאים חוגים, כמו: הבייבי יוגה, מסאג' תינוקות, החייאת תינוקות שוב שהמערכת לוקחת חסות על התינוק,טרם כניסתו למערכת. כך נמצאים כל הילדים בקיבוץ בטווח הראייה שלנו. אני רואה חשיבות רבה בחיבור הראשוני הזה, לכן החלטתי שהמערכת מעניקה בתור מתנה לכל יולדת שהיא בת / אישתו של בן הקיבוץ שלושה מפגשים – גם זה מתוקצב.  לאחר מכן התשלום הוא 50 שקל לביקור, כשביקור יכול להימשך משמונה בבוקר עד שתיים אחר הצהריים... אני הרבה פעמים פוגשת שם בנות מהמאוחד, המקום מפורסם וידוע, מפה לאוזן.

בקרוב יאכלסו באיחוד את הבתים החדשים
הם כבר שם, רוב הדיירים של הנגלה הראשונה. את הרשימה לנגלה השנייה אני גם כבר קיבלתי וכבר הייתי עם כולם בקשר כדי להבטיח מקום לכל ילדי הקיבוץ.

מהזווית שלך בלבד – את מרגישה הבדלים בין המאוחד והאיחוד?
אני חוזרת לחוויות ראשוניות: לדוגמה אני במאוחד מעולם לא שמעתי על הפילוג... ברגע שנכנסתי לאיחוד כל התקופה הראשונה זה היה פילוג פילוג פילוג, מאנשים בני שלושים אפילו. זה כמו שמדברים על דור שלישי לשואה... שמעתי המון היסטוריות משפחתיות. שואלים מאיפה, מהמאוחד – אה...! כנראה שהסיפור חי שם ברקע. זה שאני מהמאוחד סלחו לי כי אין לי את העבר של הפילוג...!
חוויה ראשונית נוספת שהיתה לי: הם מאוד מאוחדים בהנחה שכולם גרועים מהם, שהם הטובים מכולם. סוג של גאוות יחידה. יש גם רצון שזה יימשך ככה, למשל בגיל הרך הם מחזיקים מעצמם, מטפחים ורוצים לשמר.
גם עניין הבנים זו גאוות יחידה. הם יחידה אחת, לא יישוב עם כל מיני אוכלוסיות. יש מין כמיהה להיות ביחד –  ועדיין, כמו בכל מקום יש גם באיחוד הכל מכל.

חשבת למלא תפקיד כזה אצלנו במאוחד?
קודם כל אני חושבת שיש יתרון אדיר בהפרדה בין בית לבין מקום עבודה. זה מאפשר לעשות עבודה יותר נקייה. התפקיד מחייב החלטות לעיתים לא פשוטות. ריבוי כובעים לא  עוזר לעניין.
מצד שני, כשסוף-סוף תקום פה הנהלת חינוך אשמח מאוד לתרום מהידע ומהניסיון שלי.
 

רשמה דינה רמג'