גבעתון 19 במרס 2009

  • צוות ניהול - ישיבה מס' 1, 8 במרס 2009
  • על סדר היום דיווח מישיבת הנהלת הקהילה מס' 4 מתאריך 24/02/2009
  • הודעה מראובן אתר-מִנהלת קליטה
  • תגובה קצרה לנושא הטלוויזיה הרב ערוצית - אלדד מגל
  • שאילתה בקבוקי פלסטיק - יהודה גלר
  • ריאיון עם דוד עין דר יו"ר ועד האגודה


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - 
 

צוות ניהול - ישיבה מס' 1, 8 במרס 2009

 
נוכחים  אורנה חיים, יורם גור, גדי וולף, ראובן אתר, רונן פטרקובסקי, אלון שפיצר
חסר     זהר ברוש (חולה – מאחלים לו החלמה מהירה)
 
 

1.       אישור פרוטוקול 6/08 מתאריך 7.12.08 – הפרוטוקול אושר.


2.       רישומי עבודה וניהול תלושי שכר

הוצגו דרישות השינויים בחקיקה לגבי רישום עבודה.
  • כל עובד (כולל גלובלי) חייב בדו"ח ממוכן של כניסה ויציאה מעבודה.
  • עובד שלא דיווח כניסה או יציאה מעבודה, חייב לדווח ברישום ידני ולחתום ליד הרישום הידני היומי.
 
3.       נוהלי העסקת עובדים זרים
  •      חלה חובת רישום עבודה וחתימת העובדים  על-פי החוק.
  •      חובה להעסיק את העובדים תוך הקפדה על מתן יום מנוחה מדי שבוע והיקף עבודה שאינו עולה על 10 שעות עבודה ביום.
  •      אסור לנייד עובדים זרים ללא אישור.
  •     לגד"ש חפר ניתן להעביר רק עובדים שרשומים כעובדי גבעת חיים מאוחד בשטחי גבעת חיים מאוחד בלבד.
  •     סוכם שרונן יבדוק ניוד עובדים זרים מהקבלן המספק את העובדים הזרים ומגרנות. במידה והנושא לא יוסדר תיבדק אפשרות לניוד מגבעות החורש.
 
4.       סיכום סדנת ניהול

 סוכם לבנות תהליך המשך, להמליץ לקיים סדנה דומה גם לפורום מרכזי פעילויות בקהילה. לשים דגש בסדנאות הבאות על שיפור מיומנות ניהול.
 

5.       שונות ואינפורמציה
  •     באר המים – דווח על הטיפול בבאר לאחר שהתברר שהיתה קריסה והבאר מושבתת.
  •     הקצאת מים – שפירים לאחר הקיצוץ נדרשת הערכות ותכנון הצריכה לשנת 2009.
  •     קידוח באר חדשה במהדרין עם חברת רימון – האישור לקידוח כפוף לאפשרות השימוש במכסת המים השפירים, כולל רצועת המעדן.
 
6.       הסכם להשבחת הבאר הקיימת במהדרין לאפיקי עמק חפר –
 
על-מנת להגדיל את כמות המים המסופקים על-ידי אפיקי עמק חפר לחקלאות מוכנה אפיקי  
עמק חפר לשפץ בארות קיימות ולשלם לבעלי הבאר. כיוון שהבאר מושבתת והמחסור במים עלול לפגוע גם בקיבוץ סוכם על התקשרות עם אפיקי עמק חפר תוך בדיקה שהמיםשיופקו מהבאר אינם חלק מהקצבת הקיבוץ.
  רשם: אלון שפיצר – רכז משק


 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - 

 

על סדר היום

 
דיווח מישיבת הנהלת הקהילה מס' 4 מתאריך 24/02/2009
הנהלת הקהילה דנה בהמלצות צוות אשר הוקם על מנת לבדוק, לעדכן ולבצע שינויים אשר הזמן מחייב בחוברת שינוי אורחות החיים בגבעת חיים מאוחד. ההמלצות אשר התקבלו על-ידי ההנהלה יובאו לאישור הקלפי ובהזדמנות זו אני מבקש מחברים המעוניינים לשנות סעיפים – או החושבים שממספר סעיפים היום כבר לא רלוונטיים – לעבור על חוברת השינוי ולהגיע לאסיפה עם המלצות או הצעות משלהם.
אני מביא כאן את ההמלצות אשר התקבלו על-ידי הנהלת הקהילה (רשימה ראשונה):


1.       עבודה
  •       חובת דיווח נוכחות בכניסה וביציאה מהעבודה וכן ביציאה להפסקות ארוכות מעל משך ההפסקה המוגדר. חבר שלא מדווח נוכחות לא יזוכה בימי חופש.
 
2.       צבירת ימי חופש
  •       מאושרת צבירה של לא יותר מהקצבת ימי החופש לשנה X 2. המשמעות היא הקצבה עד שנתיים של צבירת ימי החופש.
  •       לא יבוצע פידיון ימי חופש במזומן במהלך תקופת עבודה בענף.
  •       בסמוך ליציאה לפנסיה יתאם החבר עם רכז הענף יציאה לחופשה ביתרת ימי החופש הצבורים.
  •       תוארך האפשרות לצאת לחופש עד סוף 2009, לפני מחיקת ימי חופש עודפים.
  1.        במעבר מענף לענף ובעבודה בענפים שונים כל ענף אחראי על תשלום ימי החופש שנצברו לחבר ואין העברת ימי חופש מענף לענף.
  2.        קביעת שווי תגמול עבודה יבוצע על-ידי איש מש"א חיצוני הבקיא בשוק העבודה.
  3.        קביעת תקן העבודה יבוצע על-ידי מנהל הפעילות ומנהל המגזר.
  4.        תשלום עבודה בשבת ובחג.
  •       התשלום הינו אחיד לכל העובדים בשבת, ולא דיפרנציאלי על-פי התגמול האישי.
  •       מעבודות שבת מנוכה מס של 25% בחלק מהמיסוי המועבר לקהילה.
  •       עובד גלובאלי שעושה עבודה בתפקידו בשבת לא יקבל תשלום נוסף.
 
3.       רשת ביטחון קבועה לחבר/ה

הנהלת הקהילה מסמיכה את בעלי התפקידים: יו"ר האגודה, מנהל הקהילה ורכז
המשק (צוות התיאום) לקבוע רשת ביטחון קבועה לחברים בעלי מוגבלויות בעבודה שהוכרו על-ידי הצוות אולם לא הוכרו על-ידי המדינה כנכים. במקרים חריגים גם אם אינם עונים באופן מלא לקריטריונים לקבלת רשת הביטחון.


3.       תקציב בעצ"מ
  •        הקיבוץ יחתום הסכם עם כל משפחה של בעצ"מ חבר ו/או בן.
  •        צוות של יו"ר האגודה, מנהל הקהילה ומרכז צוות בעצ"מ יקבעו את התקציב השנתי על-פי הצרכים של כל בעצ"מ ובהתאם להסכם.
  •        השקעות חיוניות שיועלו על הפרק יובאו לאישור הנהלת הקהילה, לאחר קבלת חוות דעת של גורם מקצועי, וייכללו בתוכנית ההשקעות.


4.       עובדי חוץ
  •  חובת העברת כל הכנסה מעבודה וחלף עבודה לחשבון הבנק של הקיבוץ.
  •  תשלום משכורת עובדי חוץ בוצעה בדחייה של חודש ממועד המשכורת ששילם המעסיק (כאשר המשכורת הראשונה בגין 9/02 שולמה עפ"י משכורת 8/02). כאשר        עובד חוץ מסיים את עבודת החוץ ישולם ההפרש בין תלוש השכר האחרון בפועל מהמעסיק לתלוש השכר מהחודש הלפני אחרון ממעסיקו המהווה את תלוש              הקיבוץ בחודש סיום העבודה.
  •  מתן מקדמה לכל עובד חוץ שיצא לעבודה לאחר 1.9.02 ומשכורתו נדחתה בחודש ע"י הקיבוץ. המקדמה תתקזז מדי חודש עם המשכורת האחרונה, כך שההתחייבות מול החבר תצומצם להפרש שבין שכר הנטו במשכורת הראשונה לבין גובה המקדמה.


5.       השתתפות הקיבוץ בעלות מצבה ומימון אבלות
הקיבוץ ישא בהוצאות קבורה סטנדרטית, קבר ומצבה, כאשר הקבר יהיה יצוק מבטון  באופן אחיד. תוקם מצבת שיש ויבוצע כיתוב על-פי הסטנדרט. הקיבוץ יממן את עלות   השבעה על חבר שנפטר ועל האירוח בשבעה, בשווי שייקבע על-ידי הנהלת הקהילה מעת לעת.


6.       מעבר דירה
  • הקיבוץ אינו משתתף בעלות המעבר של חבר מדירה לדירה. מקרים חריגים יידונו בצוות תיאום ו/או בהנהלת קהילה. שווי הדירה המיועדת לחבר ייכלל בטבלת האיזונים.
  • מעבר מדירת קבע לדירת קבע תהיה ללא השתתפות הקיבוץ. חבר שיגור בדירה זמנית ישלם דמי שימוש בדירה הזמנית לפי 66% ממחיר שכר הדירה.
הערה: תובא להתייעצות עם עורכי הדין סוגיית סיום התור ההיסטורי להרחבות.


7.       מימון השתתפות עצמית באירוע ביטוח בתעבורה
חבר שבנסיעה פרטית אירע לו מקרה ביטוח עקב תאונת תעבורה יישא בעלות ההשתתפות העצמית שחייבה חברת הביטוח.בתאונת תעבורה שארעה בעבודה יחולק החיוב לפי 50% ע"ח הענף ו-50% על חשבון החבר.


8.       חברים ללא ביטוח אבדן כושר עבודה
ייגבה ממקום העבודה סכום הפרמיה עבור הביטוח במגדל ויירשם בקיבוץ בתמחיר אובדן כושר עבודה. חבר שלא בוטח באי כושר עבודה עקב החרגת הביטוח יתוגמל עלפי הזכאות מהביטוח החיצוני מתקציב הקהילה. ביטוח אובדן כושר עבודה ייעשה רק לחברים בגיל העבודה.


9.       עדכון תחשיב רשת ביטחון לילדים
 רשת הביטחון לילדים מתבססת על סכומים שנקבעו מתוך צורת החיוב של הקיבוץ השיתופי בתוספת אגרת ביוב. סכום זה מהווה סכום בסיסי לקיום ילד וצמוד למדד. ייקבע  סכום בסיסי אחיד לפי שכבות גיל עלפי בסיס החישוב ל-2008/2009. לסכום זה יש להוסיף את שכר הלימוד (אגרת חינוך) ואת עלות החינוך הבלתי פורמאלי. רשת הביטחון לילדים תעודכן מדי שנה בחודש ספטמבר.


10.סכום גג לקרן עזרה הדדית
  • יעד סכום הצבירה כולל הלוואות של קרן עזרה הדדית יוקצב בסך 1 מש"ח צמוד למדד 12/08.
  • מדי שנה בבניית תקציב הקהילה יוחלט על-פי גובה הצבירה בקרן האם ואיך לגבות את הסכום החסר.


11. ביטוח סיעודי מורחב
יירכש ביטוח סיעודי לכל החיים הכולל פיצוי בסך 5000 ₪ לחודש. הפרמיה החודשית  תשולם על-ידי החבר.

  
12. זיכוי מס בגין הפקדות פרטיות לקופת גמל ולפנסיה
  • הפקדות לקופת גמל שמבוצעות דרך התקציב בקיבוץ יירשמו בחודש התשלום בתקציב העבודה ויינתן הזיכוי ממס.
  • הפקדות שמבוצעות באופן פרטי יירשמו רק לאחר שהחבר יציג דו"ח מקופת הגמל או קרן הפנסיה המאשרים את ההפקדה בדו"ח למס הכנסה.
 
13. נקודות זיכוי מיוחדות
  • להורים לילדים הלומדים בחינוך המיוחד ומוכרים על-ידי משרד החינוך – נקודות הזיכוי יינתנו להורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר או על-פי בחירת המשפחה. הזיכוי יבוצע בצמוד להגשת דו"ח המס של הקיבוץ למס הכנסה.
  • לאמהות חד הוריות – יירשמו בדף תקציב העבודה באופן קבוע נקודות הזיכוי הנוספות.
  • לנכים ונתמכים
  1.       לנכים ונתמכים אשר מחייתם ממומנת על-ידי הקיבוץ – זיכוי המס יישאר לזכות הקיבוץ.
  2.       לנכים ונתמכים אשר מממנים באופן עצמאי את חייהם על ידיהם ו/או על ידי משפחתם יירשמו נקודות הזיכוי להורים הנושאים במימון.
 
14. העסקת בני נוער
       העסקת בני נוער תבוצע כדין, כולל אישור רופא. התשלום יבוצע באמצעות תלוש שכר.


15. הפרשה לפנסיה לפנסיונרים
       לפנסיונר שזכאי לקבל פנסיה וימשיך לעבוד לא יופרשו כספים לחיסכון פנסיוני על חשבון הקיבוץ. למי שיש רק חיסכון בקרן שמשון מגיל 65 עד גיל 67 לא תחויב ההפרשה לפנסיה, אם אין לו קרן נוספת.

תקציב העבודה של הפנסיונר יחושב כך:
  • חישוב מס פרוגרסיבי יבוצע כמקובל.
  • השתתפות בהוצאות 1 ו-2 בתקציב  עבודה כמקובל.
  • אין הפרשה פנסיונית.
  • יבוצע חישוב כולל ביטוח לאומי על חשבון הקיבוץ כמקובל.
  • אין חלף הפרשה לפיצוי פיטורין.
  • אין הפרשה לאובדן כושר עבודה.
  •  
16. שימוש במתקני הקיבוץ מועדון, חדר אוכל, בריכה, מקלט לאירועים פרטיים
השימוש יהיה בתשלום שיכסה את ההוצאות בגין השימוש במועדון, בחדר אוכל, במקלט ובבריכה, ובהתאם להחלטות האסיפה מעת לעת. השימוש במקלט לצורכי פעילות הקיבוץ יהיה ללא תשלום.


17. תגמול מינימום לשעת עבודה
  • תגמול מינימום לשעת עבודה לחברים בגיל העבודה יהיה שכר מינימום במשק בתוספת 15% למי שמדווח עבודה בטלפון.
  • לעובדים חדשים בתחילת עבודה ראשונה בקיבוץ תהיה שנתיים תקופת ההכשרה בשכר מינימום, או בשכר שייקבע.


18. השלמת תשלום לביטוח לאומי על חשבון הקיבוץ
יינתן רק למפרנס יחיד שאין לו בן זוג שעובד משרה מלאה והניכוי מעבודתו לביטוח לאומי לא מגיע לגובה התשלום הנדרש מחבר קיבוץ לביטוח לאומי.


19. חובת הפרשה לפנסיה
כל חבר, לרבות מי שאינו עובד חייב להפריש לפנסיה לפחות לפנסיית מינימום שנקבעת
על-ידי התק"מ מעת לעת.


20. מימון תרופות (38.2.2 בחוברת השינוי)
תרופות כרוניות עד 115 ₪ ע"ח החבר.
הסכום יעודכן מדי שנה בינואר צמוד למדד 12/08.


21. מימון טיפולים פסיכולוגים על חשבון הקיבוץ
יינתן מימון בהיקף של חמישים אחוזים בתקופה של עד שנתיים, לאחר אישור הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. חברים המקבלים טיפול זה כיום הינו מהטיפול לתקופה של שנה נוספת עד תום 2009. מנהל הקהילה יתריע למטופל 3 חודשים מראש ובכתב על סיום הטיפול על חשבון הקיבוץ.


22. קבלה לעבודה והפסקת עבודה של חברים בענפים ובפעילויות הקיבוץ

1.       איוש משרה חדשה/מתפנה של מרכז פעילות
  1. 11.1.1 התפנה תפקיד של מרכז פעילות באחת הפעילויות יעדכן מנהל התחום את הנהלת הקיבוץ.
  2. 11.1.2. תינתן עדיפות ,ובתנאי שיתאימו באופן המירבי לתפקיד, לחברים ולחברים בגיל עבודה בקדימות על פני פנסיונר באיוש  מישרות חדשות/מתפנות במידה וימצאו חברים מתאימים למשרה, בהתאם לקבוע בסעיף 8.2.1.
  3. 11.1.3. על פי החלטת הנהלת הקיבוץ יוכן מכרז פנימי שיובא לידיעת הציבור ויכלול את הפרטים הבאים:
  •              מהות התפקיד.
  •              כישורים וניסיון נדרשים.
  •              סדרי שיגרת העבודה (היקף מישרה, מספר שעות, משמרות וכו').
  •              לוח זמנים לקליטה בעבודה.
  •              תקופת ניסיון עד לקביעות.
  1. 11.1.2יוגדר פרק זמן של עד שבועיים להגשת הצעות למועמדות למשרה על-ידי חברים בקיבוץ. להנהלת הקיבוץ תהיה הסמכות לקצר או להאריך תקופה זו ולצאת למכרז חיצוני.
  2. 11.1.3להנהלת הקיבוץ תהיה הזכות להמליץ על מועמדים לתפקיד.
  3. 11.1.4הנהלת הקהילה או הנהלה כלכלית יקבעו צוות אד הוק לבחירת בעל התפקיד הנבחר בצירוף יועץ מש"א חיצוני.
  4. 11.1.5תהליך המיון של המועמדים יבטיח סודיות והגנה על צנעת הפרט.
  5. 11.1.6במידה ויהיו חילוקי דעות על מידת ההתאמה של המועמד ניתן יהיה להסתייע בכלים מקצועיים כגון: מבחני התאמה, תקופת ניסיון מוסכמת וקביעת פרמטרים על פיהם ייבחן החבר.
2.       איוש משרה חדשה/מתפנה של עובד בפעילות
11.1.7איוש משרה של עובד שאינו מנהל פעילות יעשה ע"י מרכזי הפעילות והנהלת הקיבוץ לאחר פרסום מודעה על משרה שהתפנתה.
11.1.8למנהל הענף, בהתייעצות עם מנהל התחום, תהיה הסמכות לבחירה ולאישור קבלת חברים לפעילות בכפוף להסכמה של מנהל התחום. אם תהיה מחלוקת יתקיים דיון בצוות תאום, אולם לא ימונה עובד בניגוד לדעת מרכז התחום, אשר חייב לנמק את התנגדותו בנימוקים עניינים ומקצועיים, במקרה של חילוקי דעות יכריע  יועץ מש"א חיצוני.
 
קניה מרוכזת של עיתון ידיעות הקיבוצים על ידי חברים
ישנה אפשרות לבצע קניה מרוכזת של עיתון ידיעות הקיבוצים (שהיה קודם עיתון הקיבוץ) במחיר שלושה שקלים לעיתון. המעוניינים – בבקשה פנו לשרה במזכירות לצורך הרשמה.
 
קבלת שי לחג
 
 לקראת פסח הקרב ובא וכמו בכל שנה אנו מחלקים שי לחג בתלושי קנייה. חברים אשר לא מעוניינים בתלושי הקנייה אלא בהעברה תקציבית יכולים לקבל את עלות קניית התלושים לתקציבם, כלומר זיכוי של 250 ₪ כאשר התלושים הינם על סך 300 ₪. אני מבקש מחברים המעוניינים לעשות כך לפנות לשרה במזכירות ולהודיע לה על כך עד ה-26/03/2009.
לנוחיות החברים ועל מנת למנוע אי נעימויות אני מבקש לפרסם שוב את החלטת הנהלת הקהילה מנובמבר 2008 לגבי החברים הזכאים לקבלת שי לחג:
 
סעיף 5 – חלוקת שי לחג
הוחלט:
שי לחג ישולם לקבוצות הבאות בלבד:
1.       עובדי הקהילה והמשק אשר לא מקבלים שי לחג ממקור אחר.
2.       גמלאים אשר לא מקבלים שי ממקום אחר.
3.       חברים ובנים בעלי צרכים מיוחדים (החתומים על הסכמי אהדה).
4.       חברים המקבלים רשת בטחון עקב נכות ולא יכולים לעבוד.
 
אלדד מגל
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - 

 
 

לחברים שלום

 
לאחרונה התארגנה קבוצת חברים הפועלת לדחיית מהלכי הקליטה בקיבוץ. טענתם העיקרית הינה שיש לדחות את תהליך הקליטה עד לאחר גמר תהליך שיוך הנכסים  (על מנת להבטיח כי הצעירים הנקלטים לא יחלקו בעוגת הנכסים).
 
בתאריך 7.12.08 חולקה לחברים חוברת הקליטה כחומר רקע לאספה.
האסיפה התקיימה ביום א' 14.12.08 ובה נדונו סעיפי חוברת הקליטה. חברים הציגו הסתייגויות שונות, בעקבות האסיפה צוות מצומצם שכלל גם את עו"ד  רז ישב עם החברים בישיבה מיוחדת שהוקדשה להסתייגויות. בעקבות הישיבה הוכנסו מספר שינויים לחוברת המעודכנת, אשר יובאו לאישור האספה. השינויים כוללים סעיפים המבטיחים שגם לאחר קליטת הבנים, בכל הקשור לשיוך נכסים לחברים, רק חברים שהיו בקיבוץ ביום הקובע יהיו בעלי זכות החלטה. כלומר, לנקלטים החדשים לא תהיה יכולת החלטה בנוגע לחלוקת נכסים לחברים ולפיכך לא תהיה להם כל דריסת רגל בנושאי פנסיה של החברים הוותיקים. בהכנסת סעיף זה נטרלנו את הפחד מפני החלטות עתידיות שיפגעו בחברים הוותיקים בנושא שיוך הנכסים והפנסיה.
במקביל בדקנו עם עורכי הדין את השינויים המתחייבים בתקנון הקיבוץ וזאת על-מנת להבטיח את זכויות החברים ביום הקובע והתאמת התקנון המעודכן לחוברת הקליטה.
לוחות הזמנים המתוכננים הם:
¯             העברה באסיפה של התיקונים והעדכונים בתקנון הקיבוץ.
¯             אישור קלפי לגבי השינויים בתקנון הקיבוץ.
¯             קיום אספה מיוחדת על חוברת הקליטה המעודכנת ודיון בהסתייגויות השונות.
¯             הבאת חוברת הקליטה וההסתייגויות להחלטה בקלפי.
 
רק לאחר אישור חוברת הקליטה בקלפי ניתן להתחיל בקידום תהליך הקליטה.
במקביל לתהליכים אלה החילונו בתכנון התשתיות באזורים המיועדים לקליטה עתידית באזורים לא מבונים.
 
חברים צריכים להבין שהפסקת התהליך הקליטה והמתנה להחלטות בנושא שיוך הנכסים יביאו לדחיית הקליטה בשנה-שנתיים ואולי אף יותר.
אם נפשנו חפצה בקיום המקום כמקום חי ותוסס חייבים לקלוט בנים ובהקדם. אי קליטה היא אלטרנטיבה גרועה ההופכת את הקיבוץ למרכז קשישים. האם זה מה שאנו רוצים ?
 
                                                                        בברכה
ראובן אתר-מִנהלת קליטה


 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - 

 

לחברים שלום


ידוע לנו שמזה חמישה חודשים עומדת הצעה מאוד מאוד אטרקטיבית של חברת הלוויין  YES  –  להיכנס לשידורים בגבעת חיים.
משום מה אלדד מגל מעכב את הדיון בנושא, בכל מיני אמתלות של חוסר זמן, ומחסור באסיפות.
ההצעה הרבה יותר אטרקטיבית מזו של חברת HOT, עם הרבה יותר תכנים ואיכות, ללא השוואה.
אנו מבקשים להביא לאסיפה ולקלפי את ההצעה של  YES מול ההצעה של  HOT, ולתת לציבור להכריע.


תגובה קצרה לנושא הטלוויזיה הרב ערוצית
בראשית דברי אני מבקש למען הגילוי הנאות לציין כי אני באופן אישי ובניגוד לרוב חברי הקיבוץ מנוי של יס והתענוג עולה לי הרבה יותר מאשר לכל חבר קיבוץ אחר אשר מחובר דרך המערכת המרכזית של הקיבוץ. החל מכניסתי לתפקיד ומתוך אמונה שתחרות תביא בסופו של דבר לשיפור המוצר אשר אותו אנו מקבלים או להוזלתו אני מנהל משא ומתן עם חברת יס על כניסה אפשרית שלה לקיבוץ במתכונת של מוקד שידור מרכזי, כלומר החלפת חברת הכבלים הוט ממנה אנו מקבלים היום את השירות (ולא התקנת צלחות על גגות החברים). במקביל למשא ומתן עם חברת יס מתקיימים גם מגעים עם חברת הוט באותו נושא. סיכום קצר ולא לגמרי ממצא של ההבדלים בין הצעות החברות  מתבטא בכך שחברת יס מציעה הרבה יותר תכנים (תוספת של כל ערוצי הספורט, ערוצי הסרטים, ערוצי סדרות, ערוץ ההיסטוריה, ערוצי דיסקברי, ערוץ מצו – של מוזיקה קלאסית) במחיר שהוא יקר במעט מהמחיר הנוכחי אותו משלמים החברים ואילו חברת הוט מציעה לנו שידרוג שיביא לשיפור איכות הקליטה של השידורים וגם לאפשרות לקבל את שירות הוט VOD  (בתשלום נוסף) שמאפשר לחברים לצפות בסדרות וסרטים מתוך מבחר גדול מאד של תכנים הנמצאים בספריית הוט. המשא ומתן עם החברות כמעט והסתיים והכוונה היא להביא את הנושא בסופו של דבר בצינורות המקובלים להכרעת החברים בקלפי. עם  זאת, וכאן אני רוצה להתייחס לטענות אשר הועלו על-ידי החברים ברשימה זו, אני חושב שבסדר היום הציבורי שלנו יש מספר נושאים (תקנון, קליטה, שיוך, פנסיה...) הקודמים לנושא זה ולכן חל לצערי עיכוב מסוים בהבאת הנושא להכרעה. הנושא יועלה בסופו של דבר להכרעה כאשר יתפנה מעט סדר היום.

אלדד מגל
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - 
 

שאילתא

מתי ובאחריות מי יחודש איסוף בקבוקי ומיכלי הפלסטיק בקיבוץ גבעת-חיים מאוחד?
יהודה גלר


תשובה
מחזור מיכלי פלסטיק
תחום איסוף מיכלי הפלסטיק הגדולים אשר חוק הפיקדון איננו חל עליהם הינו הרבה פחות אטרקטיבי מאשר תחום מיחזור הבקבוקים אשר חוק הפיקדון חל עליהם. בתחום זה קיים מונופול של חברה בשם "אביב תעשיות מחזור". זוהי חברה מונופוליסטית אשר מקדישה את רוב מיכלי האסוף שברשותה לערים הגדולות ולצערנו מגלה עניין מועט בלבד ביישובים הכפריים.
על-פי הסיכום של מועצת עמק חפר עם החברה, היא מגיעה ליישובים על-פי תדירות מילוי המיכלים המוצבים בהם. בקיבוצנו נוצר מצב אבסורדי, כאשר אמנם האיסוף אשר התבצע על-ידי רמי על יד פחי האשפה הקל מאד על הציבור אולם מכיוון שהפינוי התבצע לאזור שעל-יד הודיות דרום הרי שהמיכלים המוצבים על-יד המרכול לא התמלאו ולכן החברה הגיעה הנה בתדירות נמוכה ביותר, דבר שגרם להיווצרות הררי בקבוקים על-יד ההודיות במקום האיסוף ה"פרטי" שלנו. אי לכך פניתי לחברים בקריאה לפני חודש מעל דפי הגבעתון לזרוק את הבקבוקים מול המרכול. פתרון נוסף אפשרי הינו, שיימצאו חברים/תושבים שיסכימו לקחת אחריות ולפנות את הבקבוקים שהיו מושלכים לסלים ליד הפחים אל הסל המרכזי. אשמח אם יימצא האדם אשר יסכים להרים את הכפפה ולעסוק בכך.

אלדד מגל

 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

ריאיון עם דוד עין דר יו"ר ועד האגודה

 
 
דוד – מהו, להשקפתך, תוכן התפקיד?
ראשית יש לדעת שתפקיד היו"ר מתחייב על-פי החוק. לכל אגודה, גם אגודה שיתופית חייב להיות יושב ראש.
הקיבוץ עבר תהליך שינוי, וארגן את עצמו במסגרת שונה מהמסגרות הקודמות, ומכיוון שאנחנו עדיין אגודה שיתופית, למרות כל השינויים, ופועלים על-פי תקנוני האגודות השיתופיות – צריך להיות יושב ראש.
להשקפתי, במבנה הארגוני הקיים התפקיד הזה חיוני. אני רואה את זה כך: הקיבוץ מנוהל על-ידי משולש ארגוני, שבקודקודו עומד היו"ר, ובבסיסו נמצאים מנהל הקהילה והמנהל
העסקי-כלכלי. אני חושב שדווקא בתקופה הזאת, של תהליכי שינוי כל-כך משמעותיים שהקיבוץ עובר – וקיבוץ גבעת חיים מאוחד הגיע לכך בהחלטה מסודרת ומובנית – יש משנה תוקף לתפקיד יו"ר האגודה, במבט ארגוני ומשפטי.
היו"ר צריך להשקיף על המערכת, לראות שיש התנהלות תקינה, שהחלטות שמתקבלות תואמות את אורחות החיים שלנו ומושתתות על הבסיס שעליו אנחנו יושבים, שאין סתירה בין החלטות לבין תקנונים ושלא מתקבלות החלטות שפוגעות באוכלוסיות מסוימות בתוך המערכת שלנו.
מעבר לכך, אני חושב שתפקיד לא פחות מרכזי יש לתהליכי השינוי ולהתהוות החדשה של הקיבוץ המתחדש.


עולה רושם מסוים שקיימת חפיפה עם תפקיד מנהל הקהילה.
אין חפיפה, ממש לא. חשוב לי להסביר לציבור שאני לא רואה את עצמי כמי שבא למלא את מקומם של מנהל הקהילה או המנהל העסקי, או להחליף אותם בתפקידים שהם ממלאים.
אני רואה עצמי כחלק משלישייה שיושבת ומנווטת את הדברים, על-פי הרצונות וההחלטות של הקיבוץ ועל-פי המטרות שהצבנו לעצמנו. הטיפול בבעיות היום יום אמור להיעשות בידי מנהל הקהילה והמנהל העסקי.
כאשר הצגתי את מועמדותי באסיפה, אמרתי שאני חושב שאני מסוגל לתרום מניסיוני לתהליכים שמתקיימים פה, וציינתי את החשיבות שאני רואה בתהליכי קבלת ההחלטות ובהצגת המטרות והיעדים העיקריים שאנחנו הולכים לטפל בהם – בשום פנים לא מההיבט של טיפול בתחומים שכבר נקבעו להם אחראים, למשל קליטה או בעיות של חבר זה או אחר. אני מדגיש, לא לשם כך הגעתי, לא כך הבנתי את התפקיד.


האם נכון לראות ביו"ר תפקיד-על, הנמצא בעמדה של בוחן את תקינות המבנה הארגוני ומשקיף על התפקידים הפונקציונאליים?
אני לא אוהב את המונח תפקיד-על. מטבעי אני מעורב במה שמתרחש ואני מתכוון להיות יו"ר אקטיבי, לא במובן של לחזור להיות מזכיר של גבעת חיים שמטפל בכל בעיה – לשם כך יש כאן שני אנשים בתפקידים מוגדרים, שעושים את זה ביום יום שלהם. אני רואה את עצמי נותן גב ועוזר בהכוונה במקומות שנתקבלו החלטות, ואני גם רואה את עצמי כיוזם בתחומים מסוימים, וכל זאת בשיתוף וביחד עם ממלאי התפקידים האחרים.
האם יו"ר האגודה חייב להיות חבר קיבוץ?
הוא לא חייב להיות חבר קיבוץ, וגם אין לכך דרישה של רשם האגודות. אני מכיר קיבוצים שבהם יושב ראש האגודה אינו חבר, אבל לשאלה אם רצוי שהוא יהיה חבר – כן זה רצוי.


כמי שמביא את הנושאים לאסיפה, האם נכון להגיד שאתה למעשה אחראי לסדר היום של הקהילה?
כן, בתיאום עם מנהל הקהילה והמנהל העסקי.
הנושאים שמגיעים לאסיפה הם נושאים שנדונו ביחד, בוררו ביחד ובצורה משותפת הוחלט שמביאים אותם לאסיפה, ולאחר שנדונו בהנהלת הקהילה או בהנהלה הכלכלית או בישיבה של שני הגופים יחד.


איך יתבצע התפקיד בפועל, האם יש מסגרת, שעות קבלה?
עדיין לא התגבשו דפוסי עבודה, רק בימים אלה התחלתי בתפקידי – עד אמצע פברואר עוד עבדתי במועצה האזורית –  ויש צורך בתקופה של לימוד.
נקבעה לי מסגרת של יום בשבוע, ונכון להיום מדובר בימי ראשון, אם כי אני מוצא את עצמי מעורב רבות גם בימים אחרים, בישיבות ובפגישות חוץ. אני מתחיל להבין שצריך להגדיר את מסגרת השעות. ביום אלף אני בא בבוקר לישיבות ואני מתאר לי שבהמשך היום יהיה חלון זמן שיאפשר לי גם לפגוש חברים. זאת, למרות שאני לא רואה את עצמי מטפל בבעיות ספציפיות של חברים – אין זה אומר שאני לא אשמע חברים בכל מיני נושאים. אפשר תמיד לפנות אלי, אני יושב בבניין המזכירות בחדר הסמוך לאלדד, בטלפון 8257, או דרך שרה וייס.


כיו"ר האגודה, מה דעתך על הסוגיות הבאות:
  • דיין אין יו"ר להנהלה הכלכלית, כפי שמתחייב במבנה הארגוני.
  • רכז המשק אלון שפיצר, שאיננו חבר, הוא גם גזבר הקהילה, נציג הקיבוץ במועצה ובגופים רבים אחרים, כולל גת, אחראי יזמויות, איש מש"א ועוד ועוד. הוא גם עומד בראש תוכנית/תקציב הקהילה, כולל התייחסויות לנושאים חברתיים כגון: פנסיה, קליטה, שיוך דירות, מחנה, ואפילו תרבות וספורט, והוא שהציג את גבעת חיים בפני בכירי התק"מ בביקור לפני כחודש.
  • אין משאבי אנוש בגבעת חיים. לפי התקנון אמור להיות מוסד כזה.
לגבי סוגיית יו"ר ההנהלה הכלכלית, אני רואה כאן שכתוב בתקנון "ייבחר בקלפי מבין חברי ההנהלה". אני צריך ללמוד את הנושא. נכון לרגע זה אלון הוא היושב ראש וכולם מקבלים זאת.
לגבי הקהילה – מנהל הקהילה הוא אלדד מגל ואלון הוא גזבר הקהילה. יחד מוטלת עליהם אחריות להציג תוכנית עבודה שנתית ולנהל אותה.
לנושאים השונים שהזכרת נבחרו צוותים ורכזים, למשל, ראובן אתר לקליטה, צוות שייבחר באסיפה יעסוק בפנסיה, וכך בשיוך הדירות, שם אלון הוא חלק מצוות.
אלון נבחר לייצג אותנו בגופים שונים, כמו: גד"ש חפר, גבעות החורש, קואופרטיב עמק חפר, גרנות, גת ולימת מתוקף תפקידו. לאחרונה, הוחלט על רוטציה בדירקטוריון גת, לאחר שנה, בין צבי מנבר לאלון שפיצר. נציג גבעת חיים מאוחד במליאת המועצה האזורית עמק חפר הוא יורם גור.
קיבוץ גבעת חיים נערך טיפה שונה: ישנם אנשים מובילים לנושאים השונים, ואלון שותף בכל התחומים. הוא לא מחליט על שום דבר לבד, הוא מאוד מסודר, רושם פרוטוקולים. את כל הסמכויות שלו העניקו לו בהחלטות מסודרות וזה נראה הפתרון הנכון. השורה התחתונה היא אפס חובות לקיבוץ. במבחן התוצאות, מעבר לפרוטוקולים ולדיונים, מה שקרה בגבעת חיים בשנים האחרונות אין לו אח ורע בתנועה הקיבוצית.
לגבי משאבי אנוש – גם זה נושא שאני רוצה ללמוד. במאמר מוסגר, אחת התופעות שאני מגלה, מצד אחד אנחנו בתהליכים של מעבר לקיבוץ חדש, שיש לו הגדרות, ומצד שני לא מעט חברים רוצים גם את הקיבוץ הישן, למילוי מאוויים כאלה ואחרים...
אני חושב שבאמת צריך לראות שכולם מסודרים ולכולם יש עבודה, אבל אני שואל, האם, בקיבוץ החדש צריך להיות מישהו שתפקידו לסדר את האנשים בעבודה? לעומת זאת, למערכת כן דרוש איש כזה, אבל לא במובן של סידור עבודה עם החדר הקיבוצי בבניין הקומתיים... אלא במובן של ייעול עבודת הענפים.


כמי שפעל בתוך המועצה האזורית, מה דעתך על נושא הצומת: כיצד ייתכן שאחרי יותר מעשר שנות טיפולים עדיין אין אפילו מעבר להולכי רגל?
לפני שלושה שבועות היינו בדיון במע"צ החדשה, יחד עם האיחוד, בפגישה אחרונה שנועדה לבדוק האם יש הערות או התנגדויות לתוכנית של מעגל התנועה. התבשרנו שהתוכניות הסתיימו ומוכנות לביצוע. הבעיה כרגע היא אישור משרד האוצר. מדובר על עלות של כשמונה מיליון שקלים. מע"צ מאוד רוצים להיכנס לביצוע ב-2009. אנחנו מפעילים לחץ כבד על משרד האוצר ועל מע"צ דרך המועצה האזורית, וכולם מקווים שב-2009 ייכנסו לעבודה.
מדובר כרגע על עיגול גדול, כמו בחוגלה, עם מעברים להולכי רגל, שאפילו ילד יכול לעבור בהם בביטחון, כמו בכל העיגולים בעולם. לאחר-מכן מדובר על פיתרון נוסף בכניסה ליובלים, וכן עיגול ליד גת.
נוסף לכך, ועוד מוקדם לדבר על זה, אנחנו מטפלים באישור לעיגול נוסף על כביש הכניסה לחוגלה, שיהיה משותף עם גבעת חיים. אנחנו במגעים כרגע עם חוגלה לגבי התחברות אליהם מהדרך העוקפת שלנו, במטרה לאפשר לחברים להיכנס לקיבוץ דרך העיגול הזה.
לפני חמש-עשרה שנים לא היו עיגולי תנועה בארץ, היום יש רבים. ככה זה בכל אירופה. גם בארץ, בתוך היישובים צצים עוד ועוד עיגולי תנועה. זה עובד בצורה נפלאה, כי אין לך ברירה, כשאתה מגיע לעיגול אתה מוריד מהירות, ל-20 או 15 קמ"ש. הולך הרגל נמצא תמיד בימין שלך, יש לו זכות קדימה ואין לו בעיה לחצות את הכביש. ככה אנשים חוצים כבישים. אני יכול להגיד חד-משמעת שזה הרבה יותר בטוח מרמזור...!


יש דברים שאתה רוצה להגיד לחברים?
אני חושב שהבעיה הכי מרכזית שלנו היא שינוי המבנה הדמוגרפי. אם חפצי חיים אנחנו, עלינו לאפשר קליטת אוכלוסיה צעירה – אני בכוונה לא אומר בני משק, כי אני חושב שצריך להגדיר שאנחנו קולטים אנשים חדשים, במתכונת של חברי קיבוץ, ולזרז את התהליכים. צריך להתחיל כבר ב-2009 בתהליכי קליטה, ואני מאמין שברגע שנתחיל בפועל לקלוט את החברים החדשים היישוב הזה יעשה שינוי מאוד דרמטי.
אנחנו רוצים לחזור להיות חברה תוססת, עם תרבות וכל השאר. חברה שיש בה חופש  לפרט יחד עם ערבות הדדית. יש כאן יותר מדי אנשים שחיים בסימן שאלה, זמן רב מדי, אנשים טובים, שלא תהיה בעיה להצביע ולקבל אותם לחברות. את הפקק הזה חייבים לחלץ בהקדם.
אנחנו נמצאים במצב כלכלי טוב, שיאפשר לנו לשרוד את 2009, שכנראה תהיה שנה מאוד קשה, ולהתקדם ביעדים שקבענו.
כיו"ר האגודה אני מאמין שהאפשרות להצליח תלויה ביכולת שלנו להגיע להסכמות ולפעול ביחד להגשמת המטרות אותן בכוונתנו להשיג.
 
שאלה ורשמה דינה רמג'