גבעת חיים מאוחד

חפש

גבעתון 16 באפריל 2009

 

  • ישיבת הנהלה מס' 4, 23 במרץ 2009

  • שאילתא בנושאי תרופות ודודים - אורי מור

  • ראיון עם אילון אגמי חוטר


 

  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
 

ישיבת הנהלה מס' 4, 23 במרץ 2009

 
משתתפים: אלדד מגל, איתן קרסנטי, צבי מנבר, אלון אלתר, אורנה חיים, יניב בן צבי, תמר מגל, אלון שפיצר, דוד עין דר
חסרים: יורם גור, אורי גלר
מהנהלת הקהילה : ראובן ליכטנר, שאול אתר, נעמי יבין, רחל ארזי, יורם רותם
חסרים מהנהלת הקהילה: אורית משי, דנה וולף
מוזמנים: פנחס שלישמן, אברהם פליישון, אמיתי מורן, ניר גורן, עקיבא יוגב, זוהר ברוש, אבי טל, גדי וולף, אריה קונסקר       
מוזמנים חיצוניים: יואב חברת הוקוס, טיטו מארגון עובדי המים, אורי – שמואל נתן.
יו"ר הישיבה: אלון שפיצר
 
סדר היום:
אישור ביצוע דודי מים חמים בדירות החברים.

סוכם:
  1. ההנהלות ממליצות לאסיפה לבצע מעבר לדודי מים בדירות החברים.
  2. תוקם מנהלת פרויקט מקצועית.
  3. צוות תיאום יציג לאסיפה את אופן הקצאת הכסף לביצוע הפרויקט.
  4. מימון הפרויקט: 1 מש"ח לדודים בדירות החברים עפ"י החלטת האסיפה שהסמיכה את הנהלת הקהילה להחליט על ייעוד הכסף, וכ-500 אש"ח מהתקציב להשקעות שבתוכנית הקהילה לשנת 2009.
  5. מכלול ההצעה יובא לאישור האסיפה ב-19.4.09.
 
 
רשם אלון שפיצר – רכז משק


 
  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

שאלות להנהלת הקהילה

1.       תרופות – קיים הסדר שהחבר משלם 100₪  ואת השאר משלים הקיבוץ, אך הסדר זה קיים רק לגבי תרופות שבסל.
אני רואה בזה אפליה כלפי קבוצת חברים שנאלצים לקחת שלא מרצונם תרופות שמחוץ לסל.
מה ההיגיון החברתי בהחלטה זו ?
 
2.       דודי מים חמים – בגבעתון האחרון פורסמה החלטת ההנהלה להתקין דודי מים עם קולטי שמש.
למרבה הפליאה  ליחידים יותקן רק דוד ללא קולט שמש.
מה ההסבר להחלטה תמוהה זו, האם ירדנו לשפל של גבעת חיים איחוד?
אורי מור

תשובה

1.       תרופות
על ההסדר עליו מדבר אורי, שעל-פיו משלם כל חבר 100 ₪ בחודש ואת היתר משלים הקיבוץ הוחלט בחוברת שינוי אורחות החיים ב-2002 ומאז אנו נוהגים כך. לאחרונה פנה אלי אורי והעלה סוגיה זו. הנושא נדון בצוות, שמכין הצעה לעדכון הנושאים אשר דורשים עדכון בחוברת השינוי. מבלי להיכנס לתוכן הסוגייה שמעלה אורי, שהיא בעצם השאלה לאיזה עומק של הפרטה אנו רוצים להגיע (ברור שהחלטה לסבסד גם תרופות מחוץ לסל תביא לעלייה בהוצאות הבריאות, שאותה צריך לממן מהקופה הציבורית) ברצוני לציין כי הנושא נדון כבר בהנהלת הקהילה ויעלה לדיון באחת האסיפות הקרובות.
2.       דודי מים חמים
בגבעתון האחרון פורסמה החלטת הנהלות הקהילה והכלכלית לעבור מחימום מים על-ידי מערכת משותפת לחימום מים על-ידי דודים. באותה רשימה פרסמתי את שלד ההצעה הקיימת למעבר זה, תוך ציון מפורש שהנושא עדיין לא מגובש סופית ויובא לאישור הקלפי לאחר שתהיה הצעה מפורטת ושלמה.
באשר לטענתו של אורי, אני יכול רק לציין כי לקראת המהלך המועלה כאן התייעצנו עם מומחים ובעלי מקצוע רבים לגבי פתרונות חימום אפשריים של מים ומתברר שלא לכל היקף צריכת מים חמים הפתרון המיטבי הינו זהה. גם נציג חברת התקנת הדודים אשר איתה התייעצנו וגם מומחי אנרגיה נוספים ציינו בפנינו כי הפתרון הזול ביותר לחימום מים בכמויות לא גדולות (ליחידים ואולי אף לחלק מהזוגות בקיבוץ) הינו התקנת דוד חשמל עם שעון שבת ומונה תעו"ז, דבר שלא חורג ממסגרת ההצעה אשר הועלתה בגבעתון. ברצוני להדגיש בנושא זה כי לפחות לגבי החברה המתקינה דודים קבלת ההמלצה שלה גורמת לה להפסד כסף ישיר...
על-מנת להמחיש את הנושא אציין כי על-פי הנתונים אשר נמסרו לנו – חימום קוב מים חמים על-ידי חשמל עם דודים דורש כ-67 קילו וואט. מחיר הקילו וואט בשעות השפל הינו כ-15 אגורות לדקה כך שצריכה של שלושה קוב ליחיד בחודש בשיטה זו, שהיא דרך אגב כמעט כפולה מהממוצע הארצי תעלה לחבר 30 ₪ בחודש + מחיר המים אותו יש לשלם בכל מקרה.
כאמור הנושא כולו נמצא בבדיקה ויוסבר לחברים בצורה מפורטת לאחר גיבוש ההחלטות.
 
אלדד מגל
 אפריל 2009

 
  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -


 

תושבים למען בטיחות בכביש 581

 
אנו צוות פעולה מתנדב מיישובי עמק חפר ובעיקר יישובים הגובלים בכביש 581.
בתחילת פעולתנו, הצבנו לנו כמטרה לא להרפות עד שיוסדרו כשלי הבטיחות לאורך הכביש. עבודתנו לא תמה.... אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה לשלוח מכתבים לרשויות  –  כתושבים, כהורים, כנהגים, על-מנת שיזרזו את הטיפול בצומת גבעות חיים ובפרויקט צומת המעפיל-אחיטוב-אמץ.
מצורפים כתובות וטלפונים של הרשויות אליהם יש לפנות. כל פנייה וכל לחץ ציבורי יתרמו לקידום העשייה, ממש כשם שהצלחנו להוציא אל הפועל את פרויקט חוגלה.
הפנייה הטובה ביותר היא דרך פקסים ולאחר משלוח הפקס לטלפן ללשכה ולוודא שהפקס התקבל, לבצע רישום של מקבל הפקס, לתעד ולעקוב אחר הטיפול במכתבכם. נא לכתב גם את ראש המועצה שלנו, מר רני אידן,  על המכתבים והפקסים. להלן פרטי הגורמים השונים:
 
שר התחבורה והבטיחות בדרכים – מר ישראל כץ, מנכ"ל משרד התחבורה,
מר אלכס וישניצר – מנכ''ל החברה הלאומית לדרכים
 
מצב הפרויקטים השונים על הכביש:
סיבוב חוגלה:
בשמחה רבה הסתיימה הקמת מעגל התנועה כחלופה לסיבוב המסוכן שהיה במקום. קידום הפרויקט הוא תוצאה ישירה של  מעורבות ועשייה של תושבי חוגלה ומטה התושבים.
צומת גבעות חיים:
בסוף חודש פברואר נערכה פגישה במע"צ בה היו נציגים מקיבוצי גבעת חיים והמועצה. הבעיה כרגע שבגללה לא מקדמים את הטיפול במעגל התנועה היא תקציבית – התכנון המפורט של מעגל התנועה הסתיים אך כרגע הפרויקט לא מתוקצב ל-2009 במע"צ (זאת על רקע העובדה כי שר התחבורה הורה בשנת 2007 לתקצב את הפרויקט בשנת 2008 - אבל התכנון לא הושלם בזמן) ראש המועצה מכיר את הבעיה ואנו רוצים שיפעל מהר וביתר שאת על מנת לקדם את הנושא. יש להפעיל לחץ כדי לנסות ולהכניס את הפרויקט לתקציב 2009
פרויקט מעפיל-אחיטוב-אמץ
תכנון הפרויקט לא החל והפרויקט אינו מתוקצב .הפיתרון עליו הוחלט כרגע הוא שילוב של שני מעגלי תנועה - אחד בכניסה לקיבוץ המעפיל והשני בצומת הכניסה לכיוון אמץ. האפשרות לצאת מאחיטוב ישירות מזרחה או להיכנס לאחיטוב מכיוון מערב תבוטל כך שהיוצאים או הנכנסים לאחיטוב יצטרכו לעבור בלפחות אחד ממעגלי התנועה כדי להיכנס ליישובם. ראש המועצה מעריך שנגיע לביצוע פרויקט זה רק במהלך 2010-2011.
 
בברכת חג פסח שמח,
המשך פעילות פורה למען בטיחות ילדינו, חברינו ותושבינו.
אמיר שילה,
חרב לאת.
054-7784778


 
  - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
 

טעמים תימניים באופרה

 
אילון אגמי חוטר (14), בנם של חני ושי, שר באופרה בתל אביב. צריך לשמוע אותו בצ'כית כדי להאמין: קול פעמונים עם טונציה מדויקת – והוא בכלל תלמיד בבית הספר הדתי בכפר הראה.


שמעתי שאתה שר, ואפילו מציג באופרה "השועלה הערמומית הקטנה"

נכון. היה לי סולו וגם תפקיד על הבמה. לפני כן שרתי עם מקהלת העפרוני באופרה לה ג'וקונדה.


איך הגעת למקהלת העפרוני?

כשהייתי בכיתה ד' חילקו בבית הספר יובלים פליירים של מקהלת העפרוני הצעירה, והציעו לבוא לסדנת קיץ. באתי פעמיים לסדנה, ואז החלטתי שאני רוצה לשיר במקהלה. יש שתי מקהלות – הצעירה, מכיתה ד' עד ו', והבוגרת מכיתה ז' עד י"ב. בעיקרון צריך להישאר שנתיים במקהלה הצעירה עד שעוברים למקהלה הבוגרת, אבל בגלל שאני בן, וידעו שבקרוב יתחלף לי הקול, העבירו אותי כבר לבוגרת, לאחר שנה אחת.
המקהלה נפגשת ברופין. אני נוסע לחזרות פעמיים בשבוע, בראשון ורביעי. לפעמים יש חזרות בשבת אבל אני לא משתתף בהן.


איך אתה מסתדר עם תווים, סולפיז'?

אני יודע תווים, כי אני מנגן פסנתר –  לומד במרכז מוזיקה בקיבוץ, אצל ז'אנה – וגם סולפז'. הולך לי טוב, אני מאוד אוהב את זה...!
חודשיים לפני לה ג'וקונדה עשינו חזרות למוזיקה ולבמה. עבדנו על החומר עם יסמין, המנצחת של המקהלה הצעירה, ואחר-כך עם מדריכים מהאופרה. הכרתי טוב את המוזיקה, לא הייתי צריך להחזיק תווים כי זכרתי הכל בעל-פה, ידעתי את כל הכניסות, אפילו שזו הופעה של ארבע שעות בערך...


איך אתה מרגיש בבית האופרה?

נדהמתי מהבית הגדול הזה. בהתחלה בכלל לא התמצאתי, לא הבנתי איך מגיעים לבמה. זה בניין ממש גדול, עם הרבה חדרים, שלוש מעליות, המון כניסות ואפשרויות. היום אני מכיר כל חור מאחורי הקלעים, לא בעיה בשבילי להגיע לבמה מכל מקום.
צריך להתכונן, איזה שלוש שעות לפני ההופעה... זה דווקא כיף, כמה שיותר להיות שם.
יש לנו חדרים למקהלה, אנחנו מתלבשים ומאפרים אותנו. למשל, בלה ג'וקונדה במקהלה היינו מלחים, ואת המלחים  לא איפרו, אבל היינו גם ניצבים. והיה לנו תפקיד בקומדיה דל ארטה להשליך ביצים. במערכה הראשונה אני הייתי אסיר, מרחו אותי בצבע שנראה כמו ליכלוך...
ממש כיף להיות בבית האופרה, יש שם קפיטריה, וגם הביאו לנו סנדוויצ'ים, היה עצוב לי לעזוב. אני פוגש זמרים מחו"ל, רואה אותם לבושים ומאופרים. הם נורא נחמדים, אני מדבר איתם באנגלית – אם הם לא יודעים עברית... אני מאוד אוהב את זה.
שנה אחרי זה חזרתי עם השועלה הערמומית, היה כיף אבל ממש קצר.


איך נעשית סולן ושחקן בשועלה הערמומית?

אחרי שהופענו באופרה לה ג'וקונדה, המנצחת והמנהלת של העפרוני, מאיה שביט שלחה אותי ועוד נציגים של המקהלה לאודיציות של האופרה. כולנו התקבלנו, אנחנו טובים...
זאת אופרה צ'כית מודרנית, על הקשר עם הטבע. אני הייתי זחל...  לבשתי מנהרה כזו, כמו אקורדיון, בקושי יכולתי לצעוד בה, התקדמתי על הבמה בצעדים קטנים קטנים, צפופים. למדתי לשיר בצ'כית, למרות שאני לא מבין את המילים. שרתי סולו ארוך – התרגשתי מאוד – אבל לא השתתפתי בסצנה נוספת, סצנת האביב, כי היה צריך להתכופף על הברכיים ולא יכולתי, בגלל התלבושת. התלבושות באות מוכנות מהופעות באנגליה. גם הבמה המיוחדת, עם הרים וגבעות שנפתחת באמצע.
השועלה הערמומית הקטנה הוצגה שמונה פעמים (לה ג'וקונדה הוצגה אולי עשר פעמים). באחת הפעמים באו ההורים שלי עם האחים והחברים. חילקו לנו כרטיסים בחמישים שקל – במקום בארבע מאות... קיבלתי מחמאות. הייתי רוצה להופיע עוד.


איך אתה מגיע לתל אביב?

יש הסעות שהאופרה מארגנת לכל המקהלה ביחד, מרופין. בלה ג'וקונדה הביאו את כל המקהלה עד רופין וההורים באו בלילה לקחת אותנו משם, ובשועלה הערמומית הביאו אותי עד הבית. יוצאים בערך בשלוש וחוזרים באחת-עשרה או שתים-עשרה בלילה. הייתה תורנות הסעות. בבקרים שאחרי הופעות אני לא קמתי לבית הספר...


זכית להציץ לעולם שלם, שהוא לא ממש חלק מהחיים בקיבוץ...
בהתחלה זה נראה לי כמו קסם, אגדה. עכשיו זה משתלב לי טוב בחיים.
 

מצטרפת לשיחה חני, אמא של אילון

חני, איך את מקבלת את המוזיקה המערבית ואת האופרה?

אילון זכה במתנה משמיים, כישרון למוזיקה, ואני רוצה שיצליח ויתפתח.
זה התחיל לפני שנים, כשהוא למד לקרוא בתורה בהגייה תימנית אצל המוֹרי באליכין. בקריאה התימנית צריך לדייק, צריך לקרוא לפי הטעמים וישנן מנגינות מיוחדות ועתיקות מאוד לקריאה בתורה ולתפילות. זה קטע מאוד חזק ואילון מרותק לזה.
אילון –  כשהייתי קטן תמיד שרתי... המורי לימד אותי לשלוט בקול הכי טוב שאפשר. כבר אז ידעתי שאני אוהב לשיר. יש שירים ויש קריאה בתורה, זה לא אותו הדבר. הקריאה נשמעת כאילו ששרים, אבל לא, זה פשוט עם טעמים. אני אוהב את הכל, מוזיקה תימנית, מזרחית, איל גולן, מערבית ועוד.
חני – לא חשבתי על אופרה, אבל רציתי מאוד שהוא ישיר במקהלה, וייתן ביטוי לכשרונו המיוחד. אני שמחה שהוא לומד מוסיקה וסולפיג'. אנחנו תמיד מאחוריו, וזה לא פשוט: להסיע, לדאוג שהוא יגיע בזמן, וגם יעמוד במטלות בית הספר ויעשה שיעורי בית... הוא עומד בזה יפה מאוד, גם נהנה ואנו גאים בו.


אילון, ספר על בית הספר שלך

אני לומד בחטיבת הביניים בבית הספר בכפר הראה, כי אני דתי. זה כמו כל בית ספר אחר, רק שאני לומד עד שעה יותר מאוחרת, כולל ימי שישי, וכמובן לימודי קודש מוגברים, שהם לא קלים לי.
אני חושב שזה בית ספר דתי טוב, וישנם תלמידים מכל מיני מקומות. הייתי צריך אישור ממנהל החיטבה, ראה את זה חיובי.


ילדים בקיבוץ שואלים אותך למה אתה לומד בבית ספר דתי?

אני עונה להם שרציתי בית ספר דתי ושתמיד אפשר להישאר חברים. יש לי חברים ממש טובים מיובלים. עכשיו כבר יודעים: אילון דתי.
חני –  טוב שהוא בבית ספר דתי, כך הוא יודע יותר, בכל אופן מההיבט היהודי: הלכות וגמרא... אני כיוונתי את אילון לכל העניין, כי זה פשוט מתאים לו, לאילון יש נטייה וחיבור למסורת מאז שהוא היה קטן, אני כאמא שלו ושל אחיו משתדלת להעניק להם את המסורת והזהות היהודית, זה חשוב מאוד בעיני ובעיני שי.
אילון – פעם אחת נשארתי בתל אביב לסוף שבוע אצל הדוד נעם, כי היתה הופעה באופרה במוצאי שבת וידעתי שאני לא אספיק להגיע אחרי צאת השבת.
חני – זו היתה לוגיסטיקה שלמה, שלחתי איתו פלטה של שבת, עם כל הדרוש לקידוש ולברכת מזון.


אילון, ספר עוד על מקהלת העפרוני

מקהלת העפרוני הפגישה אותי עם חוויות מיוחדות: בשנה שעברה בחנוכה היתה לנו סדנה עם עובדיה חממה – מלחין ומעבד שעובד על מקורות יהודיים - ומאיה ביקשה ממני לשיר לו, ושרתי. אחר כך הוא אמר לי שהוא חיפש בדיוק ילד  עם קול מתאים, בשביל להוציא אלבום לילדים קטנים. אומנם יש זמרת אחת שמתאימה, אבל החרדים לא יכולים לשמוע קול של אשה אז הוא הקליט אותי.
חני – המפגש עם המקהלה  חשוב מאוד להתפתחות המקצועית של אילון. במקהלה אילון ניפגש עם חומרים מוזיקליים מגוונים וזה לכשעצמו מעשיר אותו מאוד, גם המשמעת במקהלה תורמת המון, אין תירוצים צריך להגיע ולעבוד קשה ובמקצועיות.
אילון – מלמדים אותנו לשיר בכל מיני שפות, אנגלית, גרמנית, צ'כית. לדעתי זה מאוד כיף לשיר, אני ממליץ לכל אחד לשיר, גם אם הוא מזייף, לשיר זה כיף.


מה יקרה כשיתחלף לך הקול?

כנראה שאעבור למקהלה אחרת.


חני, מדוע השם הנוסף: חוטר?

חוטר זה שם משפחתי, סיפור בפני עצמו, "ויצא חוטר מגזע ישי...."  כולנו חוטרים של מסורת עשירה ועתיקת יומין.


מה הלאה?
אני רוצה שהוא יהיה מאושר, שיהיה בן אדם טוב ומועיל, שיילך עם הכישורים שלו, שניחן על-ידי הקב"ה. החלום שלי שהוא ימשיך לחזנות. זה מקצוע לחיים בשבילו, זו הפסגה מבחינתי. להיות חזן זה לא רק קול ומוזיקה, זה חיבור לפנימיות, לזהות היהודית, למקורות, לעם היהודי והעושר שבו. בסופו של דבר אילון יעשה את הבחירות של עצמו.
אנחנו, ההורים תומכים, כל אחד בדרך שלו. אני אולי נראית יותר אקטיבית, ושי נותן המון תמיכה בדרכו שלו. לכל אחד מהילדים יש את הכישרון שלו ואנו מכוונים, כל אחד עולם בפני עצמו. חשוב לנו שאילון ידע שכל הופעה או קונצרט הם אבני דרך לבניין שלם, בע"ה.
 
שוחחה ורשמה דינה רמג'